Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 531
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ט"ז סק"א לפיכך אין מגלחין במועד. הוקשה לו דסעיף זה הי' ראוי להיות מקומו בהלכות יום טוב לא בהלכות ח"ה לזה תירץ שהי' נתינת טעם לסעיף שאח"ז וק"ל:
סק"ג ה"א דמותר ר"ל לפי שלא היה יכול לגלח קודם הרגל שעדיין לא נתרפא בטוב:
מ"א סק"ב עס"ד ר"ל דמס"ד מוכח ג"כ דמותר בבא ממדינת הים שלא בא בישוב עד ח"ה. כמ"ש במ"א סק"ו א"כ לא היה לו אומן מערב יו"ט ואפ"ה לא שרי אלא משום דבא ממדינת הים דמפרסמא מילתא:
סק"ד שיתירו לו עד הרגל. כגון שהתירו לו ביום א' דסוכות לא יגלח בשביעי שהוא ח"ה:
סק"ט ואפשר דבקטן הנראה דהאי קטן דאמרינן היינו כל שאינו בן י"ג שנים דאע"פ שהגיע לחינוך לא קנסינן ליה להקטן בשביל שאביו לא גלחו ובהאי קטן כת' המ"א דאם נרא' כגדול כנ"ל וק"ל:
סק"י עסי' תקמ"ח ס"ח. כוונתו לבאר דברי המחבר דבסי' תקמ"ח ס"א מבואר דכשחל יום ז' בעי"ט כיון דמקצת היום ככולו מותר לספר בעי"ט וא"כ אם לא גילח בעי"ט אסור לגלח בח"ה קמ"ל הכא דאם היה שבת דלא הי' יכול לגלח בעי"ט מותר לגלח בח"ה:
סקי"ב להעביר בתער. כדי להניח הרטיה לרפואה: