Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 539
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מ"א סק"ב שלא יכוין מלאכתו ודאי דכל דבר האבד אסור כשכיון מלאכתו כמבואר בססי' הקודם אלא דה"א דוקא במלאכה אבל הא לאו מלאכה כמ"ש הט"ז סק"א ואינו אסור רק מפני הטורח מש"ה מביא ראיה משולה פשתנו בסי' הקודם ס"א וממהרי"ק דהתם נמי מלאכה הוא ואין שם רק איסור סחורה:
בש"ע ס"ב מעות מותר דדוקא כשמקבל מעות בפירעון החוב אסור לתבוע בסעיף הקודם דהוי כעין פרגמטיא:
סי"ג דבר האבד שאם לא ילוהו ילך למקום אחר ללות וירגילוהו ללות תמיד ממנו ואיכא פסידא כ"כ הרא"ש:
סק"ו בדבר של טירחא. ר"ל בר"ס תקל"ז אפי' מה שאינו טירחא יתירה רק טירתא סתמא לא התירו רק באבד כגון בית השלחין ולא בבית הבעל דאינו רק הרוחה וא"כ סחורה הא איסורו ג"כ משום טירחא כמ"ש במ"א סק"א ואהא תירץ דמ"מ סחורה אינו כ"כ טירחא כהך דהתם וכיון שכל עוסק בסחורה הוא משום להרויח לכן התירו והרי זה כמו שני תירוצים חדא דאינו טירחא כ"כ כהתם והשנית כיון דכל עסק סחורה הוא להרויח לכן חשוב הרוחה זו קצת כדבר האבד:
סק"י מוכר בשמים. לאו היינו מוכר תבלין דתבלין היינו נמי דברים המתקלקל כגון שומן ובצלים:
שם עסס"ה דשם מבואר דהמכירה עצמה אין איסור רק פתיחת החנות הוא איסור ועיין מ"א סק"ח ולכן כאן שפותח בהיתר מותר למכור גם לנכרי:
סקי"ב אבל שאר דברים אסור. משמע דדוקא פירות כסות וכלים אבל שאר דברים אפילו לצורך המועד אסור וכ' פמ"ג ואיני יודע מה שאר דברים עכ"ל ואולי מיירי בשאר דברים שאינן לצורך המועד אלא לצורך המוכר שאין לו מה יאכל וצריך לעשות בצינעה וכמ"ש המ"א ססי' תקל"ד ע"ש ואע"ג דכאן בס"ב כת' רמ"א דאיכא פרסום בקנייתן ואפ"ה שרי אם אין לו מה יאכל היינו דהפרסום ממילא הוי אבל הוא מחויב לעשות בצנעה כל מה שיכול דומה למ"ש בסי' תקל"ח ס"ב כן נלע"ד: