Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 664
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ט"ז סק"ו כי היכי דליהוי יאוש בעלים. דקרקע אינה נגזלת ואינה נקנית בשום יאוש משא"כ כי קצצו הנכרי נעשה תלוש וקנאו הנכרי ביאוש שכבר נתיאשו הבעלים:
שם ושינוי רשות בידייכו כו'. וכה"ג אפי' מצוה הבאה בעבירה ליכא כך פירש"י:
שם משמע מזה אפי' אם ישראל אחר קוצץ. דהא לא קפדינן אלא שיהיה תלוש קודם שיזכה בו ישראל הקונה:
מ"א סק"י ישראל ברשב"א לא משמע אלא כשציוהו בע"ש סתם יהיה יכול לקצץ מבע"י מש"ה אע"פ שקצצו בשבת אמרינן נכרי אדעתא דנפשיה עביד וכהנך דלעיל שי' רמ"ג אבל אם ציוהו לקצוץ בשבת לא מוכח משם ולדינא בכה"ג צ"ע אע"ג דקצת משמע מס"ק שאח"ז במ"א דכשר:
ט"ז גזלי' שדות מישראל היו וכו'. וה"א שזהו דוקא בא"י שהיה הקרקעות שם ישראל:
שם חזא שיבשי דגופני וכו'. זמורות הגפנים:
שם ותלי בה קיטפי אשכולות ענבים:
שם א"ל נכרי שקול דמי וכו' ר"ל שכך היא באמת כוונתו מתחלה לפי שגזל של נכרי אסור ולא כאשר טעה הוא בכוונתו כ"כ התו':
שם ואמאי לא חש שמא גזול' היא מנכרי אחר וכו'. ואע"ג דשם לאו למצו' לקחם מ"מ כל שלא נקנה תחלה להנכרי קודם שזכה בו הישראל יהיה גזל בידו אך קשה דשמעי' יתלוש ויתן לרב אשי ואיכא יאוש ושינוי רשות ונראה דאם השדה גזולה אין לו לרב אשי ליקחם כלל ובאוונכרי שאני שהוא צורך מצוה הוכרחו ליקחם כל שיש יאוש ושינוי רשות ואין זה מספיק עדיין וצ"ע:
שם והוא מדרשת מהרי"ל וכו' תימא לי מדוע לא הזכיר דברי רמ"א שבר"ס תרמ"ט: