משל משלו חכמים וכו'. עיין עוד בביאור משנה זו לרבינו בפירוש המשנה ובמשנת ה' דמים וכו' סיים דבזמן הזה יש לדון בכולם להחמיר עיין עליו וכן פסק פי"א דין ג'.

שחזקתו מן החדר. אף דמידי ספק לא יצאנו דאפשר ג"כ שהוא מן העלייה מ"מ כיון שעפ"י הרוב מן החדר הוא זיל בתר רובא מן התורה ולכך מחזקינן ליה ועיין עוד בפירושו להמשנה.

או משקה ירוק. כתב הרב המגיד ז"ל ופי' ירוק זה ירוק כזהב וא"צ לומר ירוק ככרתי ע"כ ולא ידעתי למה תפס כן במושלם ולא הזכיר דברי התוס' ז"ל שכתבו דהאי ירוק היינו כאתרוג ולא ירוק ככרתי דאין זה נוטה לאדמימות וכו' עיי"ש ומ"מ ידוע דלענין דינא הכל טהור וכן כתב הרה"מ עצמו פי"א ועיין עוד בב"י יו"ד סימן קפ"ח גם הרב ב"ח שם האריך בזה עיין עליו.

חי וחדש. לא נזכר בגמ' להדיא ורבינו כתבו מפני היותו בקי בדבר וק"ל.

המפלת חתיכה וכו'. עיין הרמ"ך וכבר נתעורר הרב המגיד גם להשגת הראב"ד והביא כמה סמוכות לדברי רבינו וכן נראה ג"כ מדקתני במתני' גבי מפלת כמין דגים וחגבים אם יש עמהם דם טמאה ואם לאו טהורה הרי דסתם לן תנא הכי ומ"מ הטור והרב ב"י יו"ד סי' קצ"ד פסקו כר' יהודה דאי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם ויתבאר עוד בדברי רבינו פי"א.

ואם שהו בפושרין מעת לעת וכו'. משמע דכל המעת לעת ישהו בפושרין דוקא וכן כתבו ז"ל ונראה דנראה לו מלישנא דברייתא דקתני ותטיל למים ובפושרין דמדלא תני תטיל למים פושרין אלא ובפושרין משמע דכל הזמן המוגבל יהיו פושרין וכדקאמר התם כמה היא שרייתן בפושרין מעת לעת.

דם בתולים וכו'. עיין מ"ש מרן ז"ל לדברי הרב המגיד להשגת הראב"ד ז"ל נראה דטעמו של הרה"מ מכח קיצור דברי הראב"ד ז"ל ועוד שדייק לכתוב כל זה אינו למעשה וכו'.