Maaseh Rokeach on Gifts to the Poor Chapter 9
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ונותנים לכל עני. לאו דוקא לכלם אחר שנתנו כבר מן הקופה וכבר ביאר בהל' י"ג דמי שיש לו אסור ליטול ואפשר ג"כ דדוקא קאמר ע"פ מ"ש בהל' ו' דתמחוי לעניי עולם וקופה לעניי אותה העיר:
רשאים בני העיר וכו'. עיין בדברי רבינו פ"ח הל' ד' ומ"ש שם ועיין עוד להכנסת הגדולה יו"ד סי' רנ"ו:
מנה ופרעו בשוק. בנוסח אחר כתב יד נמחקו אלו הג' תיבות:
מי שיש לו מזון (שלש) [שתי] סעודות. מסתברא (דג"ס) [דב' סעודות] שלמות בעינן שאם אינן שלמות שרי ליה ליטול דומיא דמי שיש לו מאתיים זוז חסר דינר ורבינו השמיט כאן אידך מתני' דמי שיש לו חמשים זוז ונושא ונותן בהם ה"ז לא יטול ואמרו בירושלמי חמשין דעבדין טבין ממאתים דלא עבדין ע"כ עד שראיתי להמל"מ ז"ל שכתב שצריך להגיהו בדברי רבינו וכן מצאתי אני הצעיר בנוסח אחר כתב יד ופשוט והר"ש ז"ל נסתפק אם אשתו בכללו או לא עיי"ש אמנם הסברא מחייבת דשיעור דמאתיים זוז שיערו חז"ל שיספיק לו למזונות כל השנה כמ"ש ז"ל היינו לו לבדו דאל"כ הא איכא נמי בנים ובנות:
בעה"ב וכו'. ממ"ש רבינו בפירוש המשנה נראה דאף דמן הדין אינו חייב מ"מ מדת חסידות היא אך ממ"ש כאן הא למה זה דומה וכו' לא משמע הכי ודו"ק והוסיף רבינו
וליהנות מן הצדקהדלא נימא דוקא לקט שכחה ופאה דהפקירא נינהו אלא דכיון שהותר הותר לכל:
עני שגבו לו וכו'. בפירוש המשנה כתב רבינו דכל זה הוא מן הדין ושאין שם צורך הכרחי אבל אם היה שם צורך יכול הגבאי או טובי העיר לשנות בכל מה שירצו ע"כ והוא מהגמ' וכאן לא ביאר ואפשר שהוא נלמד ממ"ש בהל' ז' ועיין עוד בפ"ח הל' י"א:
עני שנתן וכו'. לעיל פ"ז הל' ה' פסק רבינו דאפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב ליתן צדקה לאחר וכיון שכן מאי קמ"ל דמקבלין ממנו וגם אם לא נתן אין מחייבים אותו אמאי וי"ל דמה דחייב ליתן הוא לעני אחר כמוהו וירויח בזה שאותו עני יחזור ויתן לו כפי חיובו משא"כ ליד הגבאי ודיוק לשון רבינו שם שכתב תיבת לאחר דלכאורה היא מיותרת והרב ב"ח ז"ל יו"ד סי' (רע"ה) [רנ"ג] כתב כן על דברי השו"ע אף שלא כתב תיבת לאחר והקשה עליו הרב ש"ך ז"ל דא"כ מאי קאמר מקבלין ממנו דפשיטא דהא אפילו חייב ליתן אוקמא ז"ל דהכא מיירי באין לו כדי פרנסתו דודאי אינו חייב ליתן וכו' ע"כ. ואחרי מחילה הראויה מנין לו זה דהרי חז"ל לא חילקו בדבר וא"ת מה יעשה כיון שאין לו הרי יכול ליתן לעני כיוצא בו והאחר יחזור ויתן לו דומיא דסעודת פורים דמחלפי אהדדי ומ"ש דפשיטא דמקבלין י"ל דהו"א דהוי היזק לעני אחר כאמור: