Maaseh Rokeach on The Chosen Temple Chapter 4
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ונגנז עמו וכו'. רבינו השמיט ארגז ששיגרו פלשתים מפני שאין לו ענין לדינין אלו וק"ל גם מנו חז"ל כרובים ואש שלא היו בבית שני:
אבל במקדש ראשון וכו'. פי' מרן הקדוש דלמשכן קרי מקדש דאילו בבית ראשון לא היה פרכת אלא כותל ע"כ והיינו ע"פ מ"ש רבינו ריש פ"א דקרי למשכן מקדש גם ביומא דף נ"א אמרו אקרא דוהבדילה הפרכת לכם ורבנן אמרי לך ה"מ במשכן אבל במקדש שני כיון דלא הוה אמה טרקסין וכו' ע"כ ורבינו שהוכיח מקרא דוהבדילה הפרכת שהוא הפסוק שאמרו בגמרא מוכרח דבמשכן קאמר כמבואר אמנם בהגהות כתב יד להרמ"ע מפאנו ז"ל מצאתי שכתב על דברי מרן וז"ל ונראה לומר דדוקא במקדש ראשון קאמר וכוונתו על הפרכת שהיתה פרוסה בפתח בית קודש הקדשים כדאיתא (פ"ד) [פ"ה] דיומא ופי"א דמנחות שהאריכו דהבדים יכול לא היו נוגעים בפרכת ת"ל ויראו וכו' עכ"ל והכי איתא התם דף צ"ח ובדיו מנלן דתניא ויאריכו הבדים יכול לא היו נוגעים בפרכת ת"ל ולא יראו החוצה וכו' ופי' רש"י פרכת היתה פרוסה בפתח בית קודש הקדשים לצניעות בעלמא ולא משום מחיצה דהא אמה טרקסין הואי במקדש ראשון וכי תימא לוקמא במקדש שני דהוו פרכת ליכא למימר דמקדש שני לא הוה ארון ובדים וכו' ועוד דקרא במקדש ראשון כתיב ע"כ ונראה שזהו פרכת דבבי שאמרו פ' הוציאו לו (יומא דף נ"ד) וכן פי' רש"י שם וכן הקשה ג"כ הר"ח אבואלעפיא ז"ל בלשונותיו דף ח' עיי"ש גם רבינו בפירוש המשנה פ"ד דמדות כתב וז"ל והכותל המבדיל בין ההיכל וקודש הקדשים הוא הנקרא טרקסין והיה בו פתח ועליו פרכת אחת ונולד להם ספק וכו' עיי"ש שדבריו קרובים למ"ש כאן בחיבורו ממ"ש גם בפירוש המשנה בההיא דיומא הנ"ל פי' וז"ל מקדש ראשון היה בו פרכת אחת ובמקדש שני היו שתים מפני ספק וכו' ועוד נבאר זה במקומו במסכת מדות וכו' כי בבית ראשון שהיה שם ארון לא היה שם אלא פרכת אחת ע"כ הרי שגם הוא מפרש כפי' רש"י וסבור שגם במקדש ראשון היה פרכת ומרן ז"ל אישתמיטתיה כל זה.
אלאשעדיין חל עלינו חובת ביאור הסוגיא הנ"ל שאמרו ורבנן אמרי לך הני מילי במשכן אבל במקדש שני וכו' דמשמע דבמקדש ראשון לא הוה פרכת כלל אמנם התירוץ הוא מבואר דכלפי אמה טרקסין הוא דאמרו כן דעליה קאי קרא דוהבדילה הפרכת וכו' וכ"מ בס' עבודת ישראל ז"ל דף קנ"א וכן תתפרש ההיא דדף נ"ב דפריך במאי עסקינן אילימא במקדש ראשון מי הוה פרכת וכו' ע"כ משא"כ פרכת שכנגד הפתח לא הוה אלא לצניעות בעלמא לא מקרי פרוכת גמור דקאמר קרא דוהבדילה הפרוכת וכו' והן הן דברי רבינו בפ"ה דכלי המקדש הל' י"א דאמה שכתב רבינו ומגביה לו את הפרוכת כתב מרן ז"ל שלפ"ז צ"ל שגם שם היה פרוכת ע"כ והוא תמוה כמבואר ולמ"ש התוס' יו"ט פ"ז דתמיד על דברי מרן עיין בס' בית דוד נר"ו שצדקו דבריו:
וטס של ברזל וכו'. אמנם רש"י ז"ל פירש שהיו בולטין מהטס מסמרים של ברזל גובהן אמה (עיין במועד קטן דף ט') וידוע דזה לא היה אלא בבית שני דבבית ראשון ע"י שהיתה השכינה שורה לא היו צריכין לזה כדאיתא:
מן הצפון לדרום וכו'. על מ"ש מרן להשגת הראב"ד ז"ל עיין להתוס' יו"ט ז"ל:
ושני פשפשין היו להיכל וכו'. פי' הרע"ב ז"ל רחוקים קצת מן השער וכו' וכן פירש התוס' יו"ט ז"ל ובס' חנוכת הבית ז"ל דף ט' הבין מדברי רבינו שפשפש ר"ל שער קטן בגוף שער גדול והקשה עליו עיי"ש ואם ממ"ש כאן קאמר איני רואה הכרח כמבואר ומה שנקרא שער גדול היינו כלפי גודל קדושת ההיכל על דרך הנהר הגדול נהר פרת וכ"כ התוס' יו"ט ז"ל בשם ראבי"ה:
וחמש מלתראות וכו'. ראיתי להתוס' יו"ט ז"ל בפ"ג (דתמיד) [דמדות] שכתב וז"ל ולא היה משום לא תטע לך אשרה כל עץ וכו' דלא אסרה תורה אלא דומיא דנטיעת עץ שהוא בולט וזהו שהרמב"ם בפ"א דבית הבחירה כתב ואין בונין בו עץ בולט כלל ע"כ וכן הוכרחתי אני הצעיר שם ושבח להשי"ת שכוונתי לדעת גדול והוא פשוט אמת ויציב אכן קשה לי טובא על התוס' יו"ט דלפ"ז נופל ארצה כל מה שפלפל הוא עצמו שם בסוף מדות על דברי רבינו ומרן ז"ל גם שם בסמוך ונראה ד"ה וכלונסות של ארז וכו' כתב לא קבועים ממש קאמר בבנין אלא קבועים בעלמא בלא בנין דאל"כ קעבר על לא תטע לך וכו' כדלעיל כס"מ בפ"א דבית הבחירה ע"כ ועדיין לא נתלחלח הדיו שכתב לעיל דלא שייך זה אלא בעץ בולט דומיא דנטיעת עץ וכלונסות של ארז שהיו קבועים מכותל לכותל לחזקן שלא יבעטו מהיכן בריר לן שהיו בולטין אין זה אלא דברי נביאות ואם הכ"מ ז"ל כתב כן היינו לפי שיטתו שהבין בדברי רבינו דכל עץ נאסר כמ"ש שם אמנם התוס' יו"ט שביאר מתחלה מה שהוא האמת שלא אסר רבינו אלא עץ בולט דומיא דנטיעת אילן אין מקום לדברי הכ"מ בזה כמבואר לכל מבין:
וכן סביב בכתלי האולם מלמטה עד למעלה. בדפוס מגדל עוז מוסיף כך היו השלש יציעים מקיפים לבית מג' רוחותיו וכן סביב לכותלי האולם מלמטה עד למעלה כך היו וכו' ובנוסח אחר כתב יד אין שם עד למעלה ועיין למרן ז"ל שהגיהו:
וראשי פשפשין וכו'. כן היא גירסת המשנה ובדפוס מגדל עוז כתוב ושני פשפשין:
כדי שלא יזונו עיניהם. לא שיש איסור גמור בזה דהא קי"ל קול ומראה וריח אין בהם משום מעילה ובפ' החליל תניא אשה בוררת חטים לאור של בית השואבה אלא משום מעלה דקודש הקדשים כדאיתא בפסחים דף כ"ו ועיין להתוס' ז"ל ועיין מ"ש בסוף פ"ז:
מלבנין את ההיכל וכו'. בפ"ג דמדות ופי' התוס' יו"ט ז"ל שכל הבנין גם יחד קורא היכל ע"כ וקצת קשה דהא בפ"ד תנן שכל הבית טוח בזהב והיינו מבפנים דהא אפנימיות נפתחות לתוך הבית לכסות אחר הדלתות ופי' הרע"ב ז"ל מפני ששם לא היה טוח בזהב כמו שארי הבית עיי"ש וכיון שכן היכן היו מלבנים ולענ"ד נראה דטוח בזהב לא מצינו כי אם בבית ראשון ודו"ק. שוב מצאתי להסמ"ג עשין קס"ג שהעתיק שכשהיה ההיכל טוח בזהב וכו' משמע דבבית ראשון קאמר וכמ"ש: