Maaseh Rokeach on The Chosen Temple Chapter 6
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ועולה משם לאולם וכו'. עיין מ"ש מרן ז"ל דמתני' קתני חוץ משל אולם וכו' וצ"ע ע"כ. בהגהות הרמ"ע מפאנו כתב יד מצאתי כתוב וז"ל בהרמב"ם כת"י כתוב ושלחה אמה וכ"כ בסמ"ג ע"כ. ומ"ש מרן ז"ל הכי גרסינן רום מעלה ושלחה אמה בהגהות הנ"ל הגיה רום מעלה חצי אמה ושלחה אמה ע"כ ופשוט הוא:
רואה פתח ההיכל. בנוסח אחר כתב יד נמחקו אלו ג' תיבות:
החלונות ועובי החומה כלפנים. ידוע דהראב"ד ז"ל השיג על רבינו דהיה לו לפרש בששוין לקרקע העזרה ומשכחת לה בבר שורא ע"כ. ומרן הקדוש כתב שצריך לדחוק ולומר שסמך על מ"ש לעיל בסמוך גבי לשכות וכו' ע"כ ומלבד הדוחק כאן נוסף עוד דבפ"י דמעשה הקרבנות הל' ה' וברפ"ט דקרבן פסח העתיק רבינו סתמא כמ"ש כאן ושם אין שייך לומר דסמך וכו' ומהתימה ממרן ז"ל שלא נרגש שם אך בספ"ג דמעשר שני נרגש ולא תירץ כלום וכבר כתבתי הנראה לענ"ד שם בדוחק ולהראב"ד ז"ל ששתק לו באותם המקומות ולא השיג עליו אלא כאן נראה דהטעם משום דהא דבעינן גגותיהם שוין היינו לרב דקאמר התם דגגין ועליות לא נתקדשו הא לאו הכי לא הוה בעינן שוין ובאותם המקומות לא ביאר רבינו דינו של רב כדי שנכריח דבעינן שוין אך כאן שביארו בדין הקודם הל' ז' שהגגות והעליות לא נתקדשו מעתה מוכרח דבהא דחלונות ועובי החומה בשוין דוקא קאמר ובהרב קרית ספר ראיתי שהעתיק ועובי החומות וכן מצאתי הגירסא בדפוס מגדל עוז ונראה שהם טעות סופר ע"פ ההיא דכיצד צולין.
ורבינוהשמיט ההיא דתנן לשכות בנויות לקדש ולחול ופתוחות לקדש ולחול מכנגד הקדש ולקדש תוכן וגגותיהם קדש מכנגד החול ולחול חול והרב חיים אבועלפיה ז"ל פרשת צו דף י"ט הניחו בצ"ע ואפשר דמשום דמילתא דפשיטא היא לא הזכירה:
ואומרים ארוממך ה' וכו'. על מ"ש מרן ז"ל דלמה לא העתיק שיר של פגעים וכו' עיין להתוס' יו"ט ז"ל ובסמ"ג סוף עשין קס"ג העתיק ארוממך לבד עיין עליו והמל"מ ז"ל נראה שלא ראה דברי התוס' יו"ט ז"ל עיי"ש:
זכרון הוא שעשה. בדפוס מגדל עוז כתוב זבח הוא שעשה ובגליון שם הדפיסו שהסמ"ג גריס זכר ודו"ק:
לפיכך מקריבים הקרבנות כולן אע"פ שאין שם בית בנוי וכו'. בפי"ט דמעשה הקרבנות הל' ט"ו כתב רבינו מי ששחט קדשים בזמן הזה והעלה חוץ לעזרה חייב מפני שהוא ראוי ליקרב בפנים שהרי מותר להקריב אע"פ שאין בית מפני שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא ע"כ. והיינו כר' יוחנן דפ' השוחט והמעלה וכן מצאתי בכתב יד קדמון וז"ל הראיה לדברי רבינו מדאמרינן בפרק השוחט ומעלה דר"י סבר המעלה בחוץ בזמן הזה חייב כלומר דקדושה ראשונה קדשה לעת"ל הילכך קרינן ביה ראוי לבא אל אהל מועד אלמא דאע"ג דלר"י אליבא דנפשיה ס"ל דבארץ לא קדשה לעת"ל כדכתבינן לעיל בבית ס"ל דקדשה וטעמא דמילתא דבירושלים ובבית גמרינן דקדשה מדכתיב אשר לא חומה אע"פ שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכאן כך נתפרש בס' התרומה עכ"ל הר"ן בחידושיו לשבועות פ"ק עכ"ל.
ולעניןהשגת הראב"ד ודברי מרן ז"ל שהניח בצ"ע ההיא דאם אין מקדש ירקב ע"כ התוס' יו"ט ז"ל פ"ח דעדיות כתב דההיא מדרבנן היא ובס' קרבן חגיגה דף נ"ה כתב דההיא מטעם טומאה היא דאין לנו אפר פרה ליטהר ע"כ. ולענ"ד נראה כיון שרבינו ביאר שם דבזמן הזה קאמר הרי בזמן הזה אין לנו מזבח בעוונותינו הרבים שהוא העיקר וכן נראה מדברי המל"מ והרב בן חביב בס' כפות תמרים דף כ"א ולפ"ז יפלו הקושיות שהקשה התוס' יו"ט דאמאי לא מייתי תלמודא בשבועות מההיא דמעשר שני דירקב וכו' ועיין עוד להרמ"ז ז"ל והרב לחם יהודה ושו"ת כנסת יחזקאל סי' קט"ו ולההיא דהקשה מרן ז"ל דאטו מי עדיפא חזקה בלא כיבוש מחזקה עם כיבוש ע"כ כבר תירצה התוס' יו"ט ז"ל שם עיין עליו: