Maaseh Rokeach on Those Who Defile Bed or Seat Chapter 11
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
וכן נאמנין הן על טהרת יין ושמן של נסכים. לאו דוקא נסכים דהוא הדין לשמן של מנחות כמ"ש רבינו בפירוש המשנה פ' חומר בקדש אמתני' דביהודה נאמנים וכו' והקשו התוס' שם דצ"ע היאך עולין לרגל מן הגליל כיון דאפסקי ליה ארץ העמים נטמא ובעי הזאה ג' וז' וכו' ע"כ ואיני רואה שום קושי דכיון דטומאת ארץ העמים אינה אלא מדרבנן ועלייה לרגל היא מן התורה לא באו חז"ל לתקן היכא דאתי לעבור אדאורייתא דהם אמרו והם אמרו:
כהן שהביא לו וכו'. שם בגמרא בעו מיניה מרב ששת עבר וקבלה מהו שיניחנה לגת הבאה ודחי לה ולא אפשיטא ולא ידעתי למה השמיטה רבינו דאין לומר דאיתא במכ"ש מההיא דהניחה עם הארץ אצלו שהזכיר רבינו דא"כ כי בעו מיניה מר"ש אמאי לא פשטוה ממתניתין והוצרכו להביא עצות מרחוק:
ואמר הפרשתי. בדפוס מגדל עוז אין שם תיבת הפרשתי ונראה שיש להגיהו. ומ"ש רבינו
וכן אין נאמנין לעולם על כלי ריקם לומר שהוא טהור לקודש הלשון מגומגם דמאי לעולם אי לרבות שעת הגיתות והבדים זה אין שייך אלא בתרומה ואי גם ברגל הרי לקמן הל' ט' פסק דטומאת עמי הארץ ברגל כטהרה היא חשובה וכו' וכליהם כולם ואוכליהם ומשקיהם טהורים אם לא שנדחוק לחלק בין ירושלים לשאר ארצות כמ"ש בסמוך בדין הבא:
מן המודיעית ולפנים וכו'. ידוע דהראב"ד השיג דהו"ל לבאר דדוקא בכלי חרס הדקין כדתנן וכו' ומרן ז"ל הליץ בעד רבינו עיין עליו ועוד נראה לומר דרבינו ראה דבתר הכי תנא נאמנין על כלי חרס הגסין וכל כך למה לפי שאין עושין כבשונות בירושלים ומלישנא דכל כך למה משמע ליה לרבינו דקאי גם אמודיעית דטעמא הוי ג"כ מפני שאין עושין כמ"ש רש"י ז"ל אמתני' ולכוונה זו הקדים רבינו המאוחר כמ"ש סמוך ונראה לעיל מינה שוב הזכיר דין המודיעית:
הפותח חביתו. יש לחקור אם היתר זה הוא דוקא בחבית מלאה שניכר בה שלא נגעה בה יד או דילמא דאפילו חסרה מקצתה וכן מוכח טובא שהרי רבינו בהל' ב' פסק דאם הניחה עם הארץ אצלו עד הגת הבאה והביאה לו יקבלנה ממנו וכו' ולפ"ז אם נפרש כאן דדוקא מלאה קאמר כדרך פותחי חביות תקשה לן מאי שנא מההיא ואם נאמר דהכא שאני שיד הכל ממשמשין בו כמ"ש רבינו שהרי נגעו בו ע"ה ולכך אין לו שום תיקון הא ליתא דודאי אין זה כלום חדא דכיון דברגל כל ישראל בחזקת טהרה וגזרת חז"ל היא מה לי בעליהן מה לי זולתן ועוד שבגמרא מייתי נימא כתנאי וכו' דהא דקתני יניחנה רבנן וכו' אשר לפ"ז בהכרח צ"ל דפותח דתני אף שאינה מלאה קאמר ומינה דברגל אחר תחזור להכשרה דומיא דההיך ולכך רבינו סתם הדברים מפני שלא הוצרך לבאר שהרי הוא נלמד מהדין שהקדים לעיל:
ולפיכך היו אומרים להם אל תגעו בשלחן בשעה שמראין אותו. המל"מ ז"ל הכריח דדעת רבינו היא שהיו מוציאין השלחן לחוץ כדי להראותו דאי לא תימא הכי כרובים נמי אמאי לא חשיב הא אמרינן שהיו מגביהין הפרכת והיו אומרים ראו חבתכם לפני המקום אלא ודאי דשאני לחם הפנים שהיו מוציאין אותו לחוץ ע"כ ואיני רואה הכרח חותך שהרי הכרובים במקומם היו מונחים ולא היו מגביהין אלא הפרכת ולכך לא חשיב ליה משא"כ השלחן שהיו מגביהים אותו להדיא ודו"ק:
ונמצא צריך טבילה וכו'. קשיא לי בההיא דפסחים דף ק"ט א"ר אשי אמר לי רבין בר חיננא שלחן של מקדש של פרקים הוה דאי ס"ד הדוקי הוה מיהדק אמתא באמתא היכי מטבליה מאי קושיא דילמא בים שעשה שלמה וכו' ופי' התוס' דהרגלים לא היו מחוברין עם השלחן וכ"כ רש"י ורשב"ם ז"ל עיי"ש אך קשה לי טובא דאף באמתא באמתא לא קאי מ"מ באלכסון הוה מצי מטביל דהא קי"ל כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא ומכל שכן לפי מ"ש התוס' בסוכה דלאו דוקא תרי חומשי דטפי הוי ותו דלמה יעשו המקוה אמה על אמה בצמצום הלא היו יכולין להרחיבו כדי שיכיל כל הכלים והשלחן בכלל ולזה י"ל דאפשר דגם זה היה ע"פ הדיבור שוב אחר זמן רב ראיתי להריב"ש ז"ל סי' רצ"ב שנרגש מזה ותירץ דאף אם יטבילוהו באלכסון עדיין לא יספיק מפני עובי השלחן והמסגרת והזר וא"ת שירויחו המקוה בשטחו יש לחוש שלא לדחוק העזרה כדאמרינן בירושלמי גבי בימה שהיו עושין למלך בעזרה עיי"ש: