Maaseh Rokeach on Vessels Chapter 16
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
והכירה שהיו. תיבת שהיו אין לה משמעות וטעות סופר היא והוגה ג"כ בדפוס מגדל עוז:
לפי שא"א לכוין. בפ"ב דבכורות דף י"ז מייתי מתני' ואמר רב כהנא עלה הואיל ויש בו גומות ע"כ ובתוספתא הביאה הר"ש ז"ל קתני ואם אפשר לכוין טהור ופי' ז"ל דהא דקתני הואיל ויש בו גומות היינו שחלקו לאחר שהוסק והא דקתני ואם אפשר לכוין טהור היינו בשלא הוסק כדקתני מבית האומן דאפשר לכוין בעוד שהוא רך ולח ע"כ ורבינו היה לו לבאר זה דאם נאמר דא"א לכוין כלל פליגא התוספתא אמתני' הן אמת שדברי רש"י והתוס' נראה דקיימי כדברי רבינו עיין עליו:
תנור שחתכו חוליות וכו'. ולא דמי להרחיק ממנו את הטפילה שכתב רבינו בהל' ג' דהתם החול או הצרורות מפסיקין בין התנור לטפילה משא"כ כאן שהטפילה מודבקת ע"פ גוף התנור כולו ולזה נתכוון רבינו שהוסיף על הכל וכו' וזו היתה ראיית ר' אליעזר הגדול כמ"ש התוס' ז"ל בב"מ דף נ"ט וחכמים לא הודו לו מהטעם הנ"ל:
פנים שקרזלו. בדפוס מגדל עוז פטם שקרזלו וכן העתיק מרן ז"ל:
זה הכלל וכו'. קצת קשה דלעיל פי"ד הל' י' פסק דסתימת כלי חרס בזפת הויא סתימא אם לא שנחלק בין תנור לשאר כלי חרס:
תנור שנתן בו עפר וכו'. והוא הדין נמי אם היו אוכלין בתוך העפר דלא נטמאו מחמת אויר וכן נמי אם היה שרץ בתוכו ולא נגע בתנור שהוא טהור וכ"כ הר"ש והרא"ש ז"ל ופשוט: