(ס"ק א) וי"א השמים כו' טעם י"א אלו. וטעם דעה א' היא לפי שעניה סוערה היא א' מז' הפטורת דנחמתא המוזכרים בסי' תכ"ח סעיף ח' ולכן אין לדחותה. דטעם י"א דבהשמים כסאי אית בה תרתי שיש בה זכרון ר"ח וגם נחמות ירושלים. עכ"פ בפרשת כי תצא שקורין רני עקרה עד אחר מרחמך ה' שהיא ג"כ א' מז' דנחמתא. ישיימו אז לקרות גם עניה סוערה שכתובה מיד אחר מרחמך ה':

(ס"ק ד) וי"א כו' עיין סי' רפ"ד כצ"ל ששם כתב מ"א בשם ת"ה דעכשיו בזמן הזה שההפטורת כתובים בקונטרוסים ואפשר לסמן ולמצוא מהרה מדלגים מנביא לנביא ע"ש:

(ס"ק ה) וכן כו' אז כו' שדרך קצת מקומות כשיש חתונה לדחות הפטורת השבוע ולקרות הפטורת שוש אשיש. וכשחל בשבת ור"ח יקראו השמים כסאי ומקצת שוש אשיש ששניהם בישעיה ובשאר שבתות שאין דוחין ההפטרה כשיש חתונה יש סילוק אם שוש אשיש באותו נביא שקורין בו הפטרה אז דוקא קורין מקצת שוש אשיש ולא כשהפטרה בנביא אחר:

ס"ק וי"ו ור"ח כו' כתבתי בתשובה מה דינו. ובס' א"ר הביא משמו דיצא:

ועס"י כו' וסי' תפ"ז כצ"ל ששם כתב מ"א דראוי לומד דעיקר אזלינן בתר החתימה והניח הדבר בצ"ע ע"ש: