(ס"ק א) כתורה עצמה כו' עסי' ל"ב כו' הרב"י כתב כדברי הלבוש בשם א"ח וכתב עליו בד"מ וז"ל ואין נוהגים כן כו' וכ"מ בגמ' דקאמר דברי שלום ואמת מלמד שצריכה שרטוט כאמיתה של תורה. ונחלקו המפרשים בפי' אמיתה של תורה. אם ר"ל ס"ת או מזוזה. ולמדו משם שצריכה שרטוט בכל השיטות כו' ולכן יש לתמוה על הרב"י שהביא דברי הא"ח סתם בלי מחלוקת והוא דבר שכל העולם חולק עליו עכ"ל. פי' לר"ת דס"ל דס"ת א"צ שרטוט. אלא מדאמרי' בגיטין דף ו' ג' תיבות אסור לכתוב בלי שרטוט. צ"ל בס"ת שאין צריכה שרטוט בכל השיטות ודי אם ישרטט שורה העליולה. וכן תפלין שאמרו א"צ שרטוט מ"מ שורה עליונה צריכה שרטוט. והא דאמרי' מגילה צריכה שרטוט כאמיתה של תורה לאו ס"ת קאמר א"צ שרטוט אלא ר"ל כמזוזה דצריכה שרטוט בכל השורות ושאר הפוסקים נחלקו עליו וס"ל דגם בס"ת צריך לשרטט כל השיטות. וא"כ מה דאמרי' כאמיתה של תורה ר"ל ס"ת. עכ"פ לכלם מגלה צריכה שרטוט בכל השיטות (ועיין ברא"ש הל' ס"ת ורפ"ב דמגלה ובתוס' גטין דף ו' ובפ' הקומץ). ומ"א ציין לעיין בסי' ל"ב דשם מבואר. דאף דתפילין א"צ שרטוט מ"מ צריך לשרטט שורה עליונה. א"כ מגלה דאמרי' צריכה שרטוט ע"כ כל השיטות. וגם לפ"ז דברי הלבוש סותרים זא"ז:

(ס"ק ג) לענין כו' שיהיו שיטותי' שווין. ר"ל שעכ"פ לא יצאו ג' תיבות חוץ לשטה:

(ס"ק ד) ולהוציא כו' שאחר מקרא כו' וס"ל דבכה"ג לא בעינן מתוך הכתב ואפ"ה צריך שיוציא הסופר התיבה מפיו כדאי בסי' ל"ב. ועמ"ש מ"א בסי' ל"ב שם ליישב קושייתו זאת:

(ס"ק ח) בצבור כו' וכל יו"ד כו' לאפוקי מדעת הפוסקים שהביא הטור שדוקא בבה"כ נקרא צבור לענין זה דשם עיקר פרסום נס: