Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Theft Chapter 7
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
השוקל לחבירו במשקלות וכו'. זה פשוט ומבואר במקומות רבים ועיקר הדינין בהמוכר את הספינה (דף פ"ח ע"ב):
אע"פ שהמודד וכו'. זה פשוט שאין כפל במשקלות ואמרי' פ' איזהו נשך לאו דכתב רחמנא במשקלות למה לי וכו' דהאי גזל [מעליא הוא] ואין כפל בגזל:
ואין לוקין וכו'. זה מבואר ריש פרק ראשון וכלל הוא לכל לאו שניתן לתשלומין שאין לוקין עליו וכן עיקר:
כל מי שמשהה וכו'. זה מבואר שם באיזהו נשך דאמרינן לעבור עליו משעת עשייה ואמר בהמוכר את הספינה (דף פ"ט:) לא ישהה אדם מדה חסרה או יתירה בתוך ביתו ואפילו היא עביט של מימי רגלים:
ואינו לוקה וכו'. זה כלל ידוע בהרבה מקומות דהלכה דכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו ועיקרו בפרק אלו הן הלוקין (מכות דף י"ו:):
היו המדות והמשקלות של בני העיר כו'. זה מבואר בהמוכר את הספינה:
כיוצא בזה סלע שנפגמה מן הצד. פירוש שאין החסרון ניכר כמו מאמצע וזה ברייתא פרק הזהב (בבא מציעא דף נ"ב:) והעמידוה בגמ' במן הצד ופירוש גרוטותיו שברי כסף וחתיכות קטנות:
חסרה ועמדה על מחצה וכו'. זה מבואר שם וכן בהלכות והטעם מפני שהחסרון גדול ולא יטעה אדם בה:
עמדה על פחות וכו'. גם זה שם והטעם שמא יטעה בה ויחשוב שהיא שני דינרין מחצית הסלע:
על יתר ממחצית וכו'. פסק כרב הונא דאמר הכין וכן בהלכות:
ואם לא חסרה וכו'. שתות הוא דין האונאה ופסק כר"ש דאמר הכין וכן בהלכות:
אבל לא במשקל. כתב הר"א ז"ל א"א פירוש שלא ישקול בהם סלעים אחרים ע"כ. רצה הרב ז"ל לומר שאם היתה למשקל אחר ישרה מותר לשקול בה ואין כוונת רבינו ז"ל אלא למשקל שהיא חסרה. ויפה פירש:
שכל פחות משתות וכו'. זה נתינת טעם לדין וכן הוא בגמרא. וכתב הר"א ז"ל א"א ואף במשא ומתן אם נתנה בחזקת שלימה הרי זה מקח טעות ע"כ. ודברי הרב אמת כל זמן שהסלעים יוצאים במשקל דכל דבר שבמדה ובמניין ושבמשקל חוזר הוא. אבל יש שפירשו שאין המקח בטל אלא שהוא מחזיר האונאה אפילו פחות משתות וזה מבואר בהרבה מקומות ואף המחבר סובר כן פרק י"ב מהלכות מכירה ושם יתבארו עיקרי הדברים בעז"ה:
סלע שנפגמה וכו'. גם זה שם.
ומה שכתב אסור למכור אותם לחרם או להרג. כל שכן בנפגמה מן הצד שיכולין יותר לרמות בה:
אבל נוקבה ותולה בצואר הקטן. היינו דוקא בנפגמה באמצע וכמו שנתבאר והכל מפורש שם:
עושה אדם וכו'. ברייתא בפרק המוכר את הספינה (בבא בתרא דף פ"ט:):
אבל לא יעשה קבים. הוא מבואר בסוגיא שם:
וכן במדות וכו'. הכל מבואר שם (דף ל') הדין והטעם:
אחד הנושא וכו'. דין העכו״ם כבר בארתיו פ״א מהלכות אלו וכבר נתבאר שהמשקל הוא כגזל כדאיתא בריש פרק איזהו נשך (בבא מציעא דף ס"א:) בשמועה שהבאתי בראש הפרק:
וכן אסור וכו'. זה מפורש בברייתא פרק הגוזל ומאכיל (בבא קמא דף קי"ג) בשם ר״ע:
וכן במדת וכו'. בברייתא פרק איזהו נשך (בבא מציעא דף ס"א:) ופרק המוכר את הספינה (בבא בתרא דף פ"ט:):
בני חבורה וכו'. זה מימרא כלשונה סוף פרק איזהו נשך (בבא מציעא דף ע"ה) ופירשו משום לווין ופורעין ביו״ט שאסור כל אחד לומר לחבירו הלויני אלא השאילני כיון שהם מקפידין הרי הם כנכרים ודין יו״ט בזה כשבת. ודין השבת מפורש פרק כ״ג מהלכות שבת:
המסיג גבול רעהו וכו'. זה מפורש בברייתא בסיפרי בפ' שופטים:
קשה עונשן של מדות וכו'. מימרא פרק המוכר את הספינה (בבא בתרא דף פ"ח:):
וכל הכופר וכו'. בספרא וענין זה המאמר שהשוקל במדה חסירה הוא כעובר עבירה בסתר שדוחק רגלי השכינה ופירוש המאמר ההוא שהוא כופר בהשגחה וסובר שהוא כלה בגלגל הירח ולא בארץ הנקראת על צד ההשאלה הדום רגלי ה' כמו שאמר והארץ הדום רגלי וכן הוא הכופר במצוה הזו, ויציאת מצרים היו בה מופתים מחודשים והם מורים על החדוש ועל ההשגחה ובזה יתקיימו לנו צוויי התורה ואזהרותיה ובלתי כן יתבטלו כולן, וזה מאמרו שהיא גרמה לכל הצוויין: