Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Theft Chapter 8
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מצות עשה לדקדק וכו'. זה מפורש בכתוב ופשוט הוא:
וכן במדת הקרקע וכו'. פירוש כתבי הגמטריא היא חכמת השיעור והתשבורת ועליהן אמרו תקופות שהוא חכמת החשבון כמו שאמרו לחשב תקופות וגמטריאות חכמת השיעור פרפריות לחכמה פירוש לחכמת התכונה הקרויה חכמה ובינה:
שאפילו מלא אצבע וכו'. מימרא פרק המקבל (בבא מציעא דף ק"ז:):
ארבע אמות הסמוכין לחריץ וכו'. גם זה מימרא שם ושתיהן רב יהודה אמרן:
והמודד את הקרקע וכו'. זה מבואר בברייתא פרק איזהו נשך (בבא מציעא דף ס"א:) ובהמוכר את הספינה (דף פ"ט:) ואין שם טעם הנזכר אלא זה הלשון שלא ימדוד לאחד בימות החמה ולאחד בימות הגשמים והרב ז״ל פירש הטעם שמדידה זו בחבל וכן פירש״י ז״ל ומכאן יצא לו שאם מדד בשלשלת של ברזל שאין בכך כלום וכן עיקר וכן כתבו הגאונים ז״ל:
אין עושין משקלות וכו'. ברייתא מפורשת בפרק המוכר את הספינה (בבא בתרא דף פ"ט:):
אין עושין את המחק וכו'. פירוש מחק שמוחקין בו את המדה. ופירוש אשכרוע העץ שקורין בויי"ש וגם זה ברייתא מפורשת שם:
אין עושין את המחק צדו וכו'. גם זה ברייתא מפורשת שם. ויש מי שפירש הטעם כשלוקח מוחק בצדו עבה שאינו מוחק כל כך וכשמוכר מוחק בצדו קצר:
אין טומנין וכו'. ברייתא שם (דף ס"א:) ובאיזהו נשך. ופירוש לא ירתיח שלא לשפוך במהרה ויעלה רתיחה כלומר קצף שקורין אשקומ"א ונראה המדה כאילו מלאה והיא אינה מלאה:
מוכרי עששיות של ברזל וכו' מאזני חנוני וכו' החוט שתולין בו הפלס וכו' מאזנים של מוכרי צמר וכו' וכן חוט מאזנים של זהב וכו' עד כפי שהוא רוצה. הכל מבואר בברייתא בפ' המוכר את הספינה (בבא בתרא דף פ"ט) במלות שונות אבל זהו פירושן. וטעם אלו הדברים לפי גודל המשקל ומיעוטו. ומ״ש במאזנים של זהב כפי מה שהוא רוצה. לפי שהביא שם בברייתא בשל זהב וקנה ומיתנה שלה איני יודע ולפיכך כתב כן הרב:
מנין שחייב המוכר וכו'. זה מבואר בגמרא ומשנה שם ושיעור גרומי הלח והיבש מפורשים שם וכן כתב בהלכות אע"ג דבגמרא בעיא ולא איפשיטה בגרומי היבש אם הוא חלק אחד ממאתים או מארבע מאות מספיקא אינו חייב. ויש מי שכתב שהטעם שהכרע הלח מרובה על היבש מפני שמן הלח ישאר בכלי ואין כן מן היבש וטעם נכון הוא:
במה דברים אמורים וכו'. גם זה מבואר שם:
היה שוקל וכו' לא יאמר וכו'. פ' הלוקח וברייתא שם:
מקום שנהגו וכו'. משנה שם (דף פ"ח:) ויש מי שפירש דקה כגון מדת הקב. גסה כגון מדת הסאה. והענין הוא מפני שיהיה העודף על המדה יותר במדות מרובות ומיעט במדה אחת:
למחוק וכו'. ברייתא שם (דף פ"ט) וכן הדין במקום ששוקלים עין בעין או מכריעין שא"א לשנות אפילו בתוספת דמים או בפחיתתן וכן הוא מבואר שם ובספרי. והרב ז"ל כתב אחד והוא הדין לחבירו:
בני מדינה וכו'. מימרא דשמואל שם (דף צ'):
הסיטון וכו'. פירוש זו המלה כתב הרב ז"ל במשנת דמאי פ"ב המוכר מאכלים רבים במדה גסה עכ"ל. והוא מוכר יותר במדה גסה מן החנונים ואינו מוכר בתדירות כל כך, וזה משנה בהספינה (דף פ"ט) ופסק דלא כרשב"ג:
המבקש לשקול וכו'. שם (דף פ"ט) וגרסתו כגרסת האלפסי ז"ל והיא נכונה מן הגרסאות שלנו:
חייבין בית דין וכו'. ברייתא שם יהיה לך מלמד שמעמידין וכו' ופסק כפסק ההלכות:
וכל מי שנמצא וכו'. זהו אגרדמים הנזכר בברייתא ממונה להלקות ולענוש מעוות המדות ומפקיע שערים וכן פירש"י ז"ל: