שממה ומשמה. ע"ל (ה' ט"ו, ו' י"ד) :

ותגר. כמו (מיכה א׳:ו׳) והגרתי לגאי אבניה, תורידם לחרב :

דם שנאת. שנאת שנאת דם :

לשממה ושממה. שממה שם בשקל שמלה, וכפל השם מורה שאחר שתהיה שממה יתן אותה לשממה שנית, כי יוסיף שממה על שממה :

הרים, גבעות, גיא, אפיקים. עיין למעלה (ו' ג') :

לי תהיינה. כמו הנה אפי וחמתי נתכת (ירמיהו ז׳:כ׳) :

וירשנוה. מוסב גם למטה ויוירשנו אותה ואת ה' [אשר] שם היה :

בם. מוסב על פעל עשית :

(יד-טו)

כשמח, כשמחתך. י"מ שהם שתי כפ"י הדמיון שמחת כל הארץ על שוממתיך ידמה לשמחה ששמחתי על ישראל :