גר אל תונו. עמ"ש למעלה (ז' ו') :

צדק,

משפט. המשפט הוא לפי הדין, והצדק לפנים משורת הדין (אילת השחר סי' תקי"ז) :

ופעלו. ההבדל בין שכר לפעולה בארתי בס' התו"ה (קדושים סי' ל') ובכ"מ :

מרוחים. פעל משם רוח, שישלוט שם הרוח בקיץ וע"כ יקרע החלונות :

מתחרה. תתדמה לארז בגדלך, וע"כ תבנה בית ארזים :

משפט וצדקה. משפט בין אדם לחברו, וצדקה בין אדם למקום (ישעיה א' כ"ו) :

עושק,

מרוצה. עושק בממון וריצוץ בגוף, עשוק ורצוץ כל הימים (דברים כ״ח:ל״ג), תחלה עשוק ואחר שיכלה הממון תהיה רצוץ, ובש"א (י"ב ג') את מי עשקתי ואת מי רצותי, הוסיף שגם רציצה של אביון שאינו ממון ישיב נזק וצער, ועי' עמוס (ד' א') :

רועיך. הרועים הרוח תרעה אותם ותאכלם :

תבושי ונכלמת. הבושה מעצמו והכלימה ע"י אחרים (כנ"ל ג' כ"ה) :

ישבת. פועל עבר מבנין פועל מרובע, וי"א שהוא מורכב מן עבר ובינוני (וכן מְקֻנַנְתְ), שישבת בעבר ועדיין את יושבת :

נחנת. שרשו חנן והיה ראוי נֶחְנַנְתְ ובא צירי - הנו"ן לתשלום הדגש, כ"כ המדקדקים :

אתקנך. שרש נתק, וראוי אֶנְתְקָך, ונשלם הנון הראשונה בדגש והאחרונה נוספה, וחז"ל דרשו הנו"ן היתירה מענין תיקון במקום שנתק שם נתקן שנולד לו זרובבל בבית האסורים, ועי' בפי' :

אמך אשר ילדתך. כי גם האומנת תקרא אם, לכן הוסיף אשר ילדתך :

על הארץ אחרת. הה"א שלא כמשפט, כמו את הכבש אחד, ויפורש על הארץ, ארץ אחרת, מפני שהמשילו לעוף מקונן בארזים, אומר שהוטל מן הארז על הארץ, ומן הארץ אל ארץ אחרת, וע"ז בא לשון הוטל כמ"ש בפסוק כ"ח, לכן אמר על הארץ תמורת אל :

הוטלו והשלכו. הוטלו מלמעלה למטה, כמו והטילוני אל הים, כי יפול לא יוטל, וההשלכה הוא מרחוק :

ארץ ארץ ארץ. שם ארץ יבא גם על ציון המורד והשפל, שכדור הארץ הוא השפל מכולם, ועל ציון הארציית והחומריית, ויאמר שארץ בבל היא ארץ ארץ ר"ל הארץ של הארץ מקום השפל והמוריד והמגושם שבכל הארץ :

בימיו, מוסב גם על ערירי, ר"ל כל ימי חייו, ובימיו נמשך גם למטה לא יצלח בימיו, ופעל יצלח על יכניה, ונקרא ערירי לפי גזרת המלכות שלא יתיחסו בניו לו, וכמ"ש בסוטה (דף יא) כי אמר אין בן הגון למלכות :