צעיריה. אנשי עיר צוער :

בבכי יעלה בכי. בכי השני הוא שם המופשט של הבכי, הבכי יעלה בבכי, ר"ל יוסיף בכי :

צרי. כמו שרי ביששכר, צרים או צרות :

כערוער. פירשתי עיר ערוער, ומובנו תאומים ג"כ עם כערער בערבה :

במעשיך. כמו ומעשהו בכרמל (ש"א כ"ה) :

ואבד העמק ונשמד המישר. העמק יצוייר שיאבד לגמרי אם יתמלא בעפר לא כן המישור לא יאבד רק ישמד שיהיה ארץ מלחה, כי גדר השמד בטול צורת הדבר ואיכותיו, כמ"ש ישעיה (י' ז') :

ציץ. מענין ויצץ ציץ, וכן נצא הוא מקור מגזרה זו, שתציץ ע"י שתצא, וגם פעל יציץ משתתף עם פעל יצא שהציץ יוצא מן הענף :

שאנן ושקט. שאנן שלילת מטריד מחוץ ושוקט בפנים (כנ"ל ל"א י') :

נמר. שרשו מרר ומשתתף עם תמורה שנע"ו והכפולים מתאחדים ויבא זה תמורת זה :

צעים. גדר מלה זו פירשתי בישעיה (סי' נ"א י"ד) :

ינפצו. כמו ונפוץ הכדים, שבירה :

גבורים ואנשי חיל. גבור בטבע, ואיש שחיל ע"י לימוד (ישעיהו ג׳:ב׳) :

ועריה עלה. העם אשר בעיר, ופי' עלה לטבח :

קרוב,

מהר. קרוב במקום או בזמן, והוא הפך מן הרחוק, והממהר הפך מן המתמהמה :

מקל,

מטה. עי' למעלה (א' י"א) :

נס ונמלטה. הזכר ינוס לרוב והנקבה תמלט לרוב במקום המלחמה כי אשה כלי זיינה עליה :

הוביש כי חתה. חתה הוא השבר, ועי"ז הוביש :

וספק. מענין שיסופק בדבר, וי"ל ריעים רבים, פן יסיתך בספק (איוב ל״ו:י״ח), בינינו יספוק (שם ל"ד) :

דבריך בו. דיבור שאחריו ב' הוא לגנאי בכ"מ :

תתנודד. תנוע מחמת שחוק :

פי פחת. היא חפירה עמוקה :

גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורום לבו. הגאון והגאוה אינם נרדפים, שהגאוה מדומה שיתגאה בלבבו, והגאון הוא אמתי שיש לו מעלה שע"י יגאה מאחיו, וגובה וגאון אחד מוליד את השני, שע"י הגובה שהוא גבוה מאחיו יצויין בגאון, וכן הרום לבב הוא תולדות הגאוה שע"י שיתגאה בלבבו ירום לבו ויפרץ מאד :

ולא כן [

עשו] [

אני ידעתי]

בדיו. המלות נמשכות לשתים :

ובדיו. מחשבותיו :

יהגה. מענין הוצאה, כמו הגו סגים מכסף (ועי' ישעיה ט"ו) :

הגפן שבמה. כמו הארון הברית והארץ כנען, וחסר הנסמך הגפן גפן שבמה :

שמחה וגיל. עי' ישעיה שם :

עגלת שלישיה. מעגל הגבורים כמ"ש בישעיה י"ד עי"ש כל הענין :

גדודות. שם האחד ממנו גְדודָה במשקל מלוכה :

ידאה. מורה על העיפה ברוב מהירות וזה ההבדל בין ידאה ובין יעוף :

נלכדה הקריות. יחיד על רבים, ר"ל כל עיר מהקריות וכל מצודה מהמצדות נתפשה :

אליה אל מואב. כמו אליה לירושלים למעלה (ג' י"ז) ור"ל שיהיה ההבאה מיוחדת אליה ביחוד :

עמדו מכח. יל"פ כמו ותעמוד מלדת שנפסק כחם :