בגיחו. ענין גחון. שהיולדת שחה על גחונה מכאב הלידה. כמו חולי וגוחי בת ציון כיולדה (וכמ"ש ביחזקאל ס' ל"ב):

ענן לבושו, וערפל חתולתו. הענין יצוייר כדבר שלם שעושים ממנו לבוש, והערפל הוא אד ומצוייר כדבר בלתי שלם שאין ראוי ללבוש רק לחתל בו:

ואשבור. פעל משם כי באו בנים עד משבר:

ישית. מוסב על החק, החק הזה ישית פה בעת גאון לו, וי"ל ישית מענין יסוד כי השתות יהרסון, פה יסוד החק:

ידעת. יוצא הודעת:

קרב, ומלחמה, הקרב היא המלחמה בקרוב, ומלחמה גם מרחוק:

תעלה. צינור ובריכה של מים, ובא במליצה על נטפי המטר כ"א בצינור מיוחד, כי השטף שישטף בפעם אחת נפלג לצינורות דקות.

חזיז, הברק היוצא, מלשון מחזה, ויש חזיזים נראים בלילה בלתי משמיעים קול כמו מאורי צפון, ע"כ אמר חזיז קולות, ר"ל ברק שיש עמו רעם, והעננים העוצרים בתוכם אש עלעקטרי נקראים חזיזים (זכריה י'):

(כו-כז) לא איש, לא אדם . התבאר אצלי התו"ה (ויקרא סי' י') שאיש כולל כל יש ונמצא, ואדם שם מיוחד לאדם לבדו, וארץ שלא יש בו שום יש ונמצא הוא לרעה, ומדבר לא אדם בו אבל יש שם מרעה לבהמות הוא לטובה להצמיח מוצא דשא, ויל"פ שהמאמרים מקבילים. להמטיר על ארץ לא איש להשביע שואה ומשואה כי שם אין מקבל תועלת מן המטר, מדבר לא אדם בו להצמיח מוצא דשא:

(כח-כט) הוליד ילדו. האב הוא המוליד והאם היא היולדת:

פני תהום. הוא השטח העליון של המים של העומק שהוא הפנים, יתלכדו ע"י הקרח:

כימה כסיל. עמ"ש עמוס (ה' ח'). מעדנות מעינן קשר, בדברי חז"ל:

ועיש, כמו עושה עש כסיל וכימה, מיני כוכבים:

משטרו. מענין שוטר ומושל, שכל חק ינהיג הארץ:

בטוחות. דבר הטוח בטיט.

שכוי משכיות לב עמ"ש ישעיה ב'. והחכמה מקובלת,והנפש ערוכה לקבל חק החכמה, וכחותיה מסודרים מול החקים האלה, ועז"א מי שת בטוחות, הגם שהגוף סותם ומטיח לכחות האלה בטיט עב, והבינה הוא להבין דבר מתוך דבר, עז"א מי נתן, שנתן ללב האדם הכח התבוניי להתבונן בינה:

מי יספר. כמו ונגולו כספר השמים, שהם כספר כתוב עליהם כל התולדה.

ונבלי מענין נבל וכנור:

למוצק. יסוד חזק, כמו לה' מצוקי ארץ, יסוד הארץ וממליץ כמ"ד ארץ מאמצעיתה נברא, תחלה נברא המוצק והמרכז ואליו התחברו רגבים ע"י כח המושך שיש לו עד שנעשה הכדור כולו:

לביא, כפירים. עמ"ש הושע ה':