משפט, צדק. המשפט הוא כפי הדין, והצדק הוא לפי היושר לפנים משורת הדין בהשקף על העת והמקום והנדונים כמ"ש בכ"מ, ואם מסר ההנהגה להמערכה בכלל מצד שא"ל יכולת ובזה עוות משפט הכולל זה נגד חק האל, ששם האל יורה על התוקף והיכולת, ואם עוות צדק פרטי הנוגע לך הוא נגד שם שדי שמורה השגחתו הפרטיית:

וישלחם. מן העולם, כמו תרע לאומים ותשלחם, וי"מ תהרגם כמו בשלח יעבורו, שיהרגם בחרבו:

ביד פשעם. כמו כאשר דבר ה' ביד משה, ויושיעם ביד ירבעם:

תשחר אל אל, ואל שדי תתחנן. שחר. מורה הבקשה והדרישה המתמדת שמבקש דבר שנעלם מאתו, וזה אל אל הגבוה שמציאותו נעלם, והחינון מורה שמבקש מתנת חנם וחסד וחן, וזה אל שדי שמורה על השגחתו האישיית שמצד זה א"צ לשחרו כי הוא נמצא אל האדם רק צריך חינון:

זך, וישר. הזך הוא בלא פסולת. כמו שמן זית זך, ר"ל נקי מתכונות רעות גופניות, והיושר הוא בבינה כמ"ש בפי' משלי ור"ל נקי מדעות כוזבות באמונה, זך בשכל המעשי, וישר בשכל העיוני:

ושלם. מענין תשלומין שישלם טובה תחת הצער, וגם מענין שלום שיהיה לך שלום מן הרע, וגם מענין שלימות שיסיר כל חסרון, ובזה כלל כל החמשה דרכים שבארתי בענין התמורה, שאם לשלם לו טוב תחת רע, הוא מענין תשלומין, אם מענין שיעמול ועי"כ ישיג טוב, הוא מענין שלום, ואם להסיר חסרון בעתיד. הוא מענין שלימות, והפנים האחרים רמז במ"ש כי אתה תשחר אל אל, ובמ"ש כי אתה יעיר עליך:

לחקר אבותם. מה שחקרו אבותם:

היגאה - היגדל בגובה?

וכן ישגא - כמו (תהילים צ״ב:י״ג): כארז בלבנון ישגא.

גומא - הוא אחד עם אגם, והוא גדל במים, ובכל-זאת צריך בִצָּה, שהוא עפר מתדבק לח ששם גדל, כמו (ירמיהו): הטבעו בבוץ רגליך.

ובאחו אמר שצריך מים, מה שאין צריך לומר בגומא, שידוע שגדל במים:

באבו - כמו (שיר השירים): לראות באבי הנחל, בעוד שהצמח רך ולח, כמו (שמות): אביב.

ייקטף - הקיטוף הוא בידיים, והחציר גדל במקום יבש, כמ"ש ישעיהו טו.

יקוט, פי' מענין כריתה. ויל"פ מענין כמעט קט, שכסלו נעשה קטן וחלוש.

כסלו, מבטחו, כבר התבאר (ד' ו') שהכסל הוא הבטחון מן הרע, והתקוה או הבטחון כולל גם אל השגת הטוב. ור"ל שמבטחו דומה לבית עכביש, שהוא ארוג מחוטים היוצאים מגוף העכביש, כן מבטחו אין לו שורש רק בעצם דמיונו, וקוריו לא יהיו לבגד וכאין נחשב, כי אין לו סמיכה רק בכח דמיונו הכוזב:

יחזיק בו. להקים נפילתו, כמו וכי ימוך אחיך והחזקת בו, ועז"א ולא יקום, שאחר שלא עמד ונפל לא יקום מנפילתו, והוא מקביל נגד מ"ש אשר יקוט כסלו שהוא הבטחון מן הרע, אומר שלא יעמוד ויפול, ונגד מ"ש ובית עכביש מבטחו שהוא הבטחון אל התקומה והטוב, אומר שלא יקום:

על. טעמו כטעם בעבור, וכמו על אודות:

יסבכו. יתערבו זה בזה, כמו ונקף סבכי היער, נאחז בסבך בקרניו.

יחזה, מענין גבול, כמו ועם שאול עשינו חוזה (ישעיהו כ״ח:ט״ו):

יבלענו. מענין השחתה ועקירה:

יצמחו, מוסב על השרשים שבפסוק י"ז:

(כא- כב) שחוק. על הצלחתך. כמו אז ימלא שחוק פינו ותרועה על מפלת הרשעים, שונאיך ילבשו בושת על הצלחתך, ואהל רשעים איננו נגד התרועה: