ערום, פתיים. כנ"ל (א' ד'), ובא היו"ד תמורת ה' למ"ד הפעל:

צנים. חולה הבא ע"י צינה.

ופחים, כמו פחים אש וגפרית, הפחת האש:

חנוך. מרגילו מעט מעט, ובדברי חז"ל הרבה:

(ז-ט) רשים, דל, הרש גרוע מן הדל, כנ"ל.

עברתו, כמו מכה עמים בעברה:

מדון, דין. מדון הוא הריב המתהוה ע"י דין ודברים, והוא מצד הב"ד:

דעת. כבר בארתי שהוא מורה על דבר הנודע בידיעה ברורה ע"י מושכלות ראשונות או החוש וכדומה:

בחוץ, רחובות. הבדלם (ישעיהו ט"ו):

שוחה. חפירה ללכוד שם בע"ח, כי כרו שוחה ללכדני (ירמיה י"ח כ"ב):

אולת. כבר התבאר שאולת היא הספק שיסופק בכל דבר חכמה:

להרבות. יל"פ ג"כ מענין ריבית, כמ"ש על הוי המרבה לא לו (חבקוק ב׳:ו׳):

לדעתי. עמ"ש (א' ב') על לדעת חכמה ומוסר:

נעים. מענין נע ונד, וכבר בארתי (י"ב כ') שהשפתים מציינים את הדעת, ויכנו, ר"ל שיהיו להם כן ובסיס ולא יהיו נעים:

שלשים. ספר משלי נחלק לשלשה חלקים, ח"א עד סי' י', וח"ב עד סי' כה, וח"ג עד סוף הספר:

קשט, אמת. קשט תרגומו של אמת, ובעברי יורה על תכשיט האמת, והיינו ברורו והתגלותו לכל.

אמרים אמת, שיעורו להשיב אמרים להשיב אמת:

קבעיהם פעל קבע בא על גזל עני והקדש ומתנת שמים:

אף, חמה הבדלם למעלה (ט"ו א') ותתרע, מענין ריע רק נשתנו בשרשם:

תקע, כף ערב, למעלה (ו' א') משאות, שם ר"ל חובות:

חשכים, תואר, בפלס ערמים, ומן העם הדלים (ירמיהו ל״ט:י׳) ת"י ומן עמא חשיכא: