(ג-ה) חכמה, ותבונה, דעת. התבאר גדרם למעלה (א' ב') ובכל הספר, יתכונן, הוא גמר הבנין, מאמץ כח, פעל אמץ בא על קיום החוזק והתמדתו (ישעיה כ"ח ב' ובכ"מ):

בתחבלות. עי' למעלה (י"ב י"ד):

ראמות, אבנים טובות שאמרו עליהם שבאו מלמעלה, ראמות וגביש (איוב כ"ח).

ואויל, הוא המסתפק כמ"ש בכ"מ.

ופיו, מרמז על דבור החכמה (למעלה י' כ'):

מחשב. בפועל בא על מחשבה בלתי ראויה, התו"ה צו (סי' קי"א).

מזמות, ע"ל (י"ב ב'):

זמת. עי' גדרו התו"ה קדושים (סי' קי"א).

וחטאת, הוא נגד חקי החכמה כמ"ש בכ"מ:

יבין. ידע. הידיעה בא על דבר הנראה בחוש. והבינה הוא מן הקודם אל המאוחר כמ"ש בכ"מ:

תשמח, יגל לבך - הבדלם - למעלה.

וה"מכשול הוא התחלת ה"נפילה, ונופל עליו גילה, שהוא על דבר המתחדש.

אל תתחר - עי' מלבי"ם על תהלים לז א.

ועל צד שמעשיהם רעים בעיניו, קראם מרעים, שכולל שרע בעיניו מעשיהם.

(כא-כב) שונים. שרוצים לשנות בהנהגה. ופיד שניהם, פי' שנויהם, מה שרוצים לשנות, כמו לשנות את דרכך (ירמיהו ב׳:ל״ו):

עמים, לאמים, עם מציין הקיבוץ שי"ל מלך (ישעיה א' ד'), ולאום מציין שי"ל דת מיוחד (שם י"ז, תהלות ב' א', ובכ"מ) יקבהו, יזעמוהו. קבה הוא פרישת הקללה, וזעם הוא העונש הבא בסבת הקללה, כמ"ש בכ"מ:

משיב. הוא הסותר דברי חברו, וזה ההבדל בינו ובין עונה, כנ"ל (י"ח י"ג):

עתדה. המכין את העתיד:

והפתית - מעניין פת לחם:

כסו. הקמ"ץ תחת שור"ק והוא מבנין פועל, כמו כסו הרים צלה (תהלות פ' י"א):

ואחזה ראיתי. פעל ראה על ראות העין, ופעל חזה על מחזה הלב (ישעיה ל' י"ט):

(לג-לד) מעט שנות. למעלה (ו' י' י"א):