ישמח יגל. מבואר אצלי בכ"מ שיש הבדל בין שמחה ובין גיל, ששמחה מורה השמחה התמידית, וגיל מורה שיגיל על דבר חדש, ותמצאם בספר זה (י"ג ו', י"ד ז', ט"ז ט', ל"ב י"א, מ"ג ד', מ"ח י"ב, צ"ו י"א, צ"ז א' ח', קי"ט ב'), ועז ה' הוא דבר תמידי, אבל הישועה הוא דבר מתחדש על המקבל אותם, לזה אמר מה יגל מאד:

ארשת. בודד ומורה מה שפורט בשפתיו:

הוד והדר. עיין הבדלם לקמן (ק"ד), ומלת תשוה למעלה (ט"ז ח'):

תחדהו. חדוה נבדל מלשונות גיל ושמחה ודומיה, שמורה על חדוה רוחניית, כי חדות ה' היא מעוזכם, לכן אמר את פניך:

ידך, ימינך. כשבאו נרדפים יציין בשם יד את השמאל, ותמצאם נרדפים (שופטים ה' כ"ו, ישעיה מ"ח י"ג, תהלות כ"ו י', ע"ד י"א, פ"ט י"ד כ"ו, קל"ט י') וההבדל בין אויב ובין שונא, למעלה (י"ח י"ח):

שכם. חלק כמו ואני נתתי לך שכם אחד (בראשית מ"ח כ"ב), והמיתרים הם החבלים שמדד בם את מואב: