שואל ובלבד שלא יאמר לו הלויני. הפי' הב' שפירשתי בפנים הוא פי' התוס' ומיהו לישנא דמתני' דייקא טפי כפי' הא' והוא פירש"י דלפי' התוס' אכתי איכא למידק למה ליה להתנא לינקוט בלישניה כדי יין וכדי שמן הו"ל למיתני סתמא שואל אדם מחבירו ובלבד שלא יאמר לו הלויני וכל מידי בכלל אלא דקמ"ל דאף דאלו שדרכן למיהדר שלא בעינה לא הוי בכלל הלואה וכל שאומר בלשון שאלה שפיר דמי ומשום שלא ניתנה לכתוב בדרך הלואה שהיא לזמן מרובה דאי משום דהשאלה הדרה בעינה אף אי הוה תני סתמא שואל אדם מחבירו הוה ידעינן להאי טעמא. ולפי' התוס' יש לומר נמי דאיפכא לרבותא קמ"ל ואין להאריך:

כלל אמר אבא שאול וכו'. וכדפרישית בפנים דדברי אבא שאול לאתויי דמחשיכין להביא את הבהמה הואיל וזכאי באמירה שהרי מותר לקרות לה ואפי' עומדת חוץ לתחום כך נראה ממסקנת הסוגיא בדף קנ"א בפירושא דמילתא דאבא שאול והמעיין בדברי הרמב"ם בפכ"ד בהל' ג' דפסק כאבא שאול דמחשיכין להביא את הבהמה ומטעמא דאמרן יראה דכך הוא כמו שכתבתי וההיא דמתני' דלקמן בדבר מצוה כ"ע ל"פ ומודים בזה כדפסק שם בהל' ה' וע"ש:

הדרן עלך פרק שואל