Marit HaAyin on Pirkei Avot Chapter 5
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכלם כדי להודיע כמה חיבתו של אברהם אבינו. אפשר דהכונה דכבר כביכול ידע צדקתו של אברהם אבינו וכבר ידע דהוא עומד בכלם ולא הוצרך לנסותו. אך שגלוי וידוע לפניו יתברך שעתידין ישראל לעשות העגל ומדת הדין מקטרגת לכך הקדים לנסות לאברהם אבינו עשר נסיונות ועמד בכלם וידעו כל צבא השמים צדקת אברהם אבינו ע"ה וזו הכנה לרחם על ישראל:
עשרה נסים נעשו לאבותנו וכו' עשר מכות וכו'. והכל בזכות אברהם אבינו ע"ה שנתנסה עשר נסיונות ועמד בכלן ולכן זכו ישראל בכל זה. ופרעה היה מתגאה כי יש לו עשרה במספר שמו פרעה יותר על משה וכסיל לא יבין דהעשרה רמז לעשר מכות שילקה. וגם פרעה גימטריא שנה. ושנה הוא רמז לשכינה. ויצ"מ כתב הרמ"ק ז"ל שהיה מצד השכינה ולכך פרעה גימטריא שנה בכח שנה היא השכינה נכנע והושפל ולקה עשר מכות על יד משה רבינו ע"ה:
משה זכה וזיכה את הרבים וכו' שנאמר צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל. אפשר לרמוז דר"ת צדקת ה' עשה בגימטריא מקל שהם ס"ת אברהם יצחק ישראל והנה צור"פ זכות אבות. גם ר"ת ומשפטיו עם ישראל בגימטריא אלהים דאהני זכות משה רבינו למתק הדינין ולהפוך מדת הדין למדת רחמים:
עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה מתלמידיו של אברהם אבינו ע"ה. אפשר לרמוז דבהיות לו המדות האלו הולך בתום לקיים מצותיו יתברך. כי עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה. לכשתסתכל שפלה טובה נמוכה ר"ת שטן במדות אלו הוא שולט על שטן. ואין שטן שולט בו ולומד תורה ומקיים מצות ברוח. ולהפך הוא נותן יד לסט"א לשלוט בו. וכן עין רעה רוח גבוה נפש רחבה. רעה רחבה גבוה ר"ת כמספר ת' סט"א רמז ת' דעשו ועוד ב' רמז למקורן לו ולה והכולל יחדיו ידובקו להורידו לבאר שחת משא"כ תלמידיו של אברהם אבינו ע"ה דכתיב בהו להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא:
שנו חכמים בלשון המשנה וכו'. נודע שרבינו הקדוש לא חיבר במסכת אבות כי אם חמשה פרקים כנגד ה' שרומז לשכינה שבה תורה שבע"פ ומי שמקיים מילי דאבות יכול לקיים התורה ולידבק בשכינה. גם רמז דאבות הם חג"ת להמשיך ה' חסדים לשכינה ביו"ם שידוב"ר בה. וכן רבינו הרמב"ם ורבינו עובדיה ז"ל בפירוש המשנה לא פירשו כי אם ה' פרקים. והפירוש שיש בפירוש הרמב"ם ז"ל על פרק הזה הששי אינו מהרמב"ם ז"ל כאשר יראה הרואה ממטבע הלשון. והוא מועתק מפירוש רש"י ז"ל לפרק זה הגם שיש קצת שינוי. אבל הרמב"ם לא פירש אלא ה' פרקים והמעתיקים אחרונים לקחו פירוש רש"י לפרק זה ונתנוהו בפירוש הרמב"ם ז"ל וזה פשוט ופוק חזי להגאון החסיד כמה רמזים בה' פרקים אלו ע"ש בספר מעשה רקח: והרב מהר"ר יוסף חייון ז"ל בספר מילי דאבות פירוש מסכתא זו שחיברו בעיר לישבונה שנת הר"ל כתב דלפי שנתפשט המנהג מלפנים לקרוא המסכתא הזו בשבתות שבין פסח לחג השבועות פרק אחד בכל שבת ונשאר השבת הששי בלא פרק. חיברו הקדמונים מאמרים מרז"ל נלקטים מהגמרא והמדרשות ידברו במעלת התורה ועשו מהם פרק אחד ויקראו שמו פרק קנין תורה וייחדוהו לקרותו בשבת הסמוך לחג השבועות שבו נתנה תורה ומסדרי הפרק הזה הקדימו לשון זה שנו חכמים בלשון המשנה להודיע שאין זה הפרק מעצם המסכתא שחיברו רבינו הקדוש אבל הוא חבור מלוקט מרז"ל בלשון המשנה עכ"ד:
The sages taught in the language of the Mishnah, etc.: It is known that the holy Rabbi (R. Yehudah HaNasi) composed five chapters in Tractate Avot, corresponding to hey (the Hebrew letter that has a numerical equivalent of five), which hints to the Divine Presence, within which is the oral Torah. And one who fulfills the words of Avot is able to fulfill the Torah and cling to the Divine Presence. It also hints that Avot is Wisdom, Strength and Beauty, which bring forth the five kindnesses to the Divine Presence 'on the day on which it will be spoken about Her.' And likewise did our rabbi, the Rambam, and our rabbi, Ovadia (Bartenura), may their memory be blessed, only comment on five chapters in their commentaries on the Mishnah. And the commentary that is found in the Rambam's commentary, may his memory be blessed, on this sixth chapter is not from the Rambam, may his memory be blessed, as the observer can see from the style of the language. It is copied from Rashi's commentary on this chapter, may his memory be blessed, even if it is slightly different. However, the Rambam only commented on five chapters, whereas later editors took from Rashi's commentary on this chapter and placed it in the Rambam's commentary, may his memory be blessed. And this is obvious. And go and see how many hints there are in these five chapters by the genius and pious man (Rambam), see there in the book Maaseh Rokach. And the rabbi, our teacher, Rabbi Yosef Chayun, may his memory be blessed, in the book, Milei DeAvot, a commentary on this tractate that he composed in the city of Lisbon in the year 5230 (1470), wrote: Because the custom spread in the past to read this tractate on the Shabbats between Pesach and the holiday of Shavuot, one chapter each Shabbat, the sixth Shabbat was left without a chapter. [Hence] the earlier ones put together statements from our Rabbis, may their memory be blessed, gathered from the Talmud and the Midrash, which speak about the greatness of the Torah, and made a chapter out of them. So they called it the Chapter of the Acquisition of the Torah and designated that it be read on the Shabbat prior to the holiday of Shavuot on which the Torah was given. And the redactors of this chapter began it with the phrase, "The sages taught in the language of the Mishnah," to make known that this chapter is not from the actual tractate that the holy Rabbi composed, but that it is rather a collection from our Rabbis, may their memory be blessed, in the language of the Mishnah. To here are his [words].