Matnot Kehunah on Bereshit Rabbah Chapter 86

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

**** מטה עליהן גרס בפירוש רש"י ובילקוט:

יוסף כו'. עד בעבותות אהבה בשביל אהבה עזה שאהבו ישראל מכל בניו:

הכי גרסינן בילקוט סדר זה ובהושע וכן גירסת רש"י אוכיל אני מטה עליו אכילות הרבה ויוסף הוא השליט וגו' ויוסף הורד וגו':

שלט בהון. בילקוט ורש"י גרס כבש:

כבש בהון. בילקוט ורש"י גרס שלט:

הכי גרס רש"י וילקוט נסחון מאתריהון היה מה כו' פירוש טלטלם ממקומם שנאמר ואת העם העביר אותו לערים:

וירדהו אל כפיו. פירש רש"י מתרגמינן ונסחיה:

הכי גרסינן אל כפיו ויוסף הורד הוריד כו'. כלומר קרי ביה הוריד לאחרים משמע:

למקולין. פי' הערוך בבית המטבחים:

על כרחה. מפני רחמה על בנה:

יעקב ראו כו'. כיון שירד שם לתוך הגלות היה ראוי שירד שמה דרך הגולים:

בני בכורי. הוא יעקב שנאמר בני בכורי ישראל:

ואני מורידו כו'. בתמיה:

ואם ליתן בלבו כו'. פירש רש"י אם אתן בלבו של פרעה להורידו:

הכי גרס רש"י מורידו פופילא ופיר' בו בבזיון בלשון יון והערוך ערך פרף גרס אני מורידו פרופי ופי' ג"כ בבזיון ובילקוט לא גרס ליה לא בסדר זה ולא ביהושע:

לשאולה. הרי שיש בו ה' בסופה ואע"פ כן למ"ד בתחלתה ואם ה"א בסוף תיבה כמו למ"ד בתחלתה תרתי למה לי:

לביטי. נתבאר לעיל פרשה נ' ופרשה ס"ח:

הקנויין כו'. יוסף הנקנה לעבד הוא היה קונה קנינים וכדמפרש ואזיל ודריש ויקנהו נוטריקון ויקנה הוא והכי קאמר קרא ויוסף הורד מצרימה ויקנה הוא:

וילקט וגו'. ואלו היה נחשד לא הניחוהו ללקט:

הכי גרסינן כל העבדים רבן מאכילים תרומה ופירושו אם האדון כהן שהרי העבד קנין כספו הוא:

מבנות יוסף כו'. ויוסף לקח בת פוטיפרע ובת יוסף נשאת לאלעזר הרי שבת פוטיפרע אכלה בתרומה ובני בנים הרי הם כבנים:

הוא פוטיפרע. ומפרש ואזיל למה פעם נקרא פוטיפר ופעם נקרא פוטיפרע:

עגלים. היינו פרים וזה פוטיפר:

שירד הפר לשם. ה"ג גם כן בערוך ופירושו כיון שירד לשם יוסף הנקרא שור דהיינו פר נעשה אדונו פויטנן פירש רש"י פויטנן עשיר ור"ל בעל מקנה כד"א בכמה דוכתי:

פכרון ניביה. שברו שיניה ובילקוט גרס תברון ניביה:

מלמד כו'. דייק וזרע רשעים וגו' שנסתרס זרעו כלה ונחרץ:

גבר ערום. חכם ולכן אמר איש מצרי שהמצריים היו חכמים וערומים ביותר:

גרמני. פירש רש"י והערוך לבן ביותר והישמעאלים הם שחורים:

ערב. שהוא עבד ושלא יתבענו שום אדם ממנו:

מיד זה. דכתיב מיד הישמעאלים:

אערבנו וגו' גרסינן:

עבדא זבין כו'. פוטיפר היה סריס פרעה ורש"י פי' שפרעה נתן את פוטיפר לשרה לעבד הוא היה קונה את יוסף ובן האמה הישמעאלים בני הגר שפחת שרה היו מוכרים אותו ובן חורין זה יוסף היה עבד לשניהם ובמדרש קהלת בפסוק ראיתי עבדים גרס ובר חורין מזדבן לתרוייהו והיא היא:

לבהמי. מוליך בהמות:

ה"ג בילקוט יין נסך וזה נכנס בחנותו של גוי ומתיירא אני שמא יעשה יין נסך כך כו':

קטן וברשות גרסינן:

גבר קפוז. איש מקפיץ כלומר צהל ושמח ולב טוב מדלג על ההרים תרגם מקפז:

וצלחו. פי' עברו במהירות ובשמחה ובפי' רש"י מצאתי כדמתרגמינן וצלחו וקפצו ע"כ ובתרגום שלפנינו כתוב וגזר והוא ענין העברה:

אמרי כל דקפז כו'. אמרו מי שידלג ויקפוץ עליה יקח מה שעליה:

ממתכלין כו'. אתם נותנים עיניכם במה שעליה ואני נתתי עיני בשיניה שלא תשוך אותי כלומר מה יועילני מה שעליה אם תשוך אותי וכן יוסף לא היה חושש לפיתוי אשת פוטיפרע ולהבטחותה רק אל העונש המעותד לו ממנו ועל זה אמר כל מה שהיא קופצת לפתותו היה הוא מקפץ יותר להנצל ממנה:

כל אותה דובה כו'. כלומר כך אמר הקב"ה הוא אותה הדובה אשת פוטיפרע קופצת עליך הלוך וקפוץ ואתה גדול ורב ממנה לבלתי שמוע לה:

הכי גרסינן בילקוט וירא אדוניו כי ה' אתו רבי חנינא בשם ר' אחא אמר מלחש ונכנס ומלחש ויצא ובסוף שכח דכתיב כי נשני אלהים את כל עמלי רבנן אמרי הוה אמר ליה כו':

מלחש כו'. פי' רש"י היה חוזר תלמודו שלא ישכח מה שלמד מאביו ואעפ"כ שכח שנאמר כי נשני אלהים את כל עמלי כל מה שעמל בתורה:

הוה א"ל. אדונו מזוג רותחין כו':

א"ל. אדונו פוטיפר א"ל ליוסף:

מה זה יוסף תבן אתה מכנים לעפריים. עיר שכולה תבן:

קדרים. קדרות לכפר חנינא שיש שם קדרות הרבה ובערוך ערך קר"ז גרס קריזים ולא פירשו:

גזזין. גיזי צמר ושם יש הרבה צמר שכיח וכן חרשון אתה מכניס למצרים במקום שהחרשין חרשין:

עד היכן. היה סבור שיוסף היה מכשף:

ה"ג הולכות עמהם כו'. ועי' לעיל פרשה ע"ג:

ה"ג בבית ובשדה י"ב חדש עשה שם:

שש בבית. ששה חדשים כשהבריות מתכנסים לבית וזהו בחורף וששה חדשים של ימות הקיץ כשהבריות מצויין בשדות:

לשון נקי. כלפי אשתו אמר כן וכדפי' רש"י בחומש:

זרוק חוטרא כו'. י"ל כשזורקין עץ על הארץ דרך גדילתו והוא מוציא משרשו נטיעה כדומה לו אבל רש"י וילקוט גרסו זרוק חוטרא לאוירא אעיקרא קאי פירוש כשזורקין עץ כלפי מעלה הוא יורד ונופל על הארץ למקום שרשו אשר לוקח משם וכן הוא לעיל גבי ישמעאל סוף פ' נ"ז:

Next →