באפילה. באפילת יצר הרע וכדמפרש ואזיל:

ומה טעם גרסינן:

שותה חמין לשותה צונן. נתייגע להחם מותר ויש לו בהם יתרון שהם טובים יותר להברות גופו ממים צוננים וכן מותר בשותי יין יותר משותי מים וכדמפרש ואזיל:

על ידי שאמר כו'. לשון רש"י שפנה אל רהבים:

שתי שנים. נגד שתי לשונות של זכירה שבטח בתשועת אדם:

שלא היה ראוי לעכב בבית האסורים כי אם י' שנים נגד י' אחים שהוציא עליהם דבה כדלקמן בש"ר פרשה ז':

שנאמר ויהי מקץ וגו'. מאותה שעה שיצא שר המשקים מבית האסורים:

רהבים. המצריים נקראו רהב:

המון ריבי רברביא. נראה פירושו כמו ריבי רבבות ודריש רהבים בלשון נוטריקון:

ה"ג אי לו למי. פירוש אוי לו למי שבוטח כו':

מי מתקיים כו'. מי תולה במי הוא תולה בי ואני מתקיים עליו או בהיפוך:

אמרו לו אתה כו'. בחלום הראו לו כך:

הה"ד כו'. סיפיה דקרא דייק מדכתיב והנה עומד על היאור והיאור אלוהו כדאיתא בש"ר בפ' ט':

מבית האסורים גרסינן:

הכי גרסינן זה יוסף שיצא מבית האסורים כו'. הסורים דרש כמו האסורים:

וישלח פרעה וגו' גרסינן:

רשתו של פוטיפרע גרס בילקוט פירוש נעשה רש ואביון שכל זמן שהיה אצלו נתברך ביתו בגללו שנאמר ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף ועכשיו נתדלדל וכן מצאתי בפי' רש"י וז"ל רשתו של פוטיפרע עניותו והכי גרסינן גם כן במדרש קהלת:

תחת השמש זה יוסף. על שם שהיה נתון בבור כד"א ויריצהו מן הבור ולא זרחה השמש עליו:

אלו שתי שנים כו'. דריש ילד מלשון מה ילד יום קורות הזמן נקראו תולדות ועל שהיו שתי שנים אמר הילד השני:

כדי שיחלום. סיפיה דקרא קדייק אשר יעמוד כדי שיקים ויעמוד למלכות:

הכי גרסינן ופרעה חולם. ופרעה חלם וכל הבריות כו' דהוה ליה למכתב ויחלום פרעה וקל להבין:

של כל העולם כו'. לפי שכל העולם בידו וכן פירש רש"י:

באחו. דרש נוטריקון אהבה ואחוה:

כירי עבד כו'. דרש כר כמו כירי שפירושו עבד כדאיתא בפרק כיצד מעברין גבי האי איתתא גלילאי דבעא למימר קירי שהוא אדון ואמרה כירי שהוא עבד ובשנת השובע אין ניכר שוע לפני דל ואפילו העבדים נרחבים ונרהבים להיות אדונים וכר ישתנה לקר שמשתנים במבטא כדאיתא גבי ההיא אתתא גלילאה:

נשיאתן. כלומר מה שעליהם לישא כלומר פירות הרבה ובילקוט תהלים גרס וכי ההרים נושאים שלום אלא בזמן שהפירות מרובים השלום בעולם כו':

הכי גרסינן בילקוט שלום לעם וכשהן רעות נעשים אחרים לחבריהם שנאמר שבע פרות אחרות ועוד יש גירסא אחרת בערוך ערך כר התשיעי:

חטטים. צומחות קדריש שגופן מעלה צמחין של שחין ואבעבועות כדאמרי' באלו טרפות ריאה שהעלתה צמחים וכן נפקו ליה צמחי באפי בפרק חלק:

חלמא ידע. פרעה ידע החלום והפתרון בקש מיוסף להגיד לו ולהלן גבי נבוכדנצר החלום והפתרון בקש מהם שהכל שכח:

לארבעה. שנתגדלו על ידי זה דניאל וחנניה מישאל ועזריה:

לאחד. ליוסף:

סמוך לבקר. שהרי שני חלומות חלם ובחלום השני נשלם החלום כדכתיב והנה חלום והיה סמוך לבקר:

בא מבערב. דכתיב ושנתו נהיתה עליו כתיב ותתפעם פעימיות הרבה שרוחו היה מתפעם כל הלילה:

פתרין היו אותו גרסינן ודייק מדכתיב אין פותר אותם לפרעה וגו' שלא נכנס הפתרון באזניו:

וכן אמרו גרסינן:

אפרכיות. מדינות:

אלו חכמי פרעה כו'. בילקוט משלי גרס לץ זה פרעה. חכמה ואין אלו חרטומי מצרים. ודעת לנבון נקל זה יוסף. שנאמר אין נבון וחכם כמוך:

ויקראו וגו' גרסינן:

חמשה חכמים. דייק מדכתיב ואת כל חכמיה חכמי תרתי כל הרי ג' את ואת ב' הרי חמשה:

בכח ידי עשיתי וגו' גרסינן וסיפיה דקרא ובחכמתי כי נבונתי הרי חכמה ותבונה וכח זה גבורה:

וכל כך למה. הניחו הקב"ה שישאל החכמים והחרטומים ואחר כך הזכיר שר המשקים את יוסף כדמפרש ואזיל:

והוציאו את רוחו. רוח של פרעה הוציאו הכסילים והחרטומים:

ישבחנה. פי' הרד"ק לשון השקט והנחה:

באמונתי. שיאמין לו השרות להיות שר המשקה שלו ואולי צ"ל באומנתי:

שני חטאים כו'. דייק מדכתיב חטאי האל"ף פתוחה לשון רבים:

מבזהו. הזכירו בלשון בזיון וגנאי כדמפרש ואזיל:

נער שוטה. בבמדבר רבה פרשה י"ד יליף ליה מדכתיב אולת קשורה בלב נער ורש"י פירש נער בגימטריא שוטה ואין צורך כדפרישית:

שונא. כד"א כי לא יוכלון המצרים לאכול עם העברים לחם כי תועבה היא למצרים:

בסקרידין. פירש הערוך בדתי הנמוס שלו:

כלידים. בערוך גרס כלידרים ופירש בו בערך זנר רסן הסוס נקרא כן בלשון יון ולקמן פרשה צ' פי' רש"י כלידרים כלי רכיבה שדורסין עליהם הרוכבים ברגליהם בשעה שרוכבים ובלשון אשכנז נקרא שטעגרף והמבאר פי' הגירסא אצעדה כלי ידים והוא בנוטריקון כלידים כלי ידים:

כן הוה עובדא כו'. כך היה המעשה אשה אחת שבאת אצל ר' אליעזר ואמרה לו ראיתי בחלומי קורה שבביתי נשברה ואמר לה את תלד בן זכר:

הכי גרסינן באיכה רבתי בפסוק רבתי עם שריתא בביתא ובפי' רש"י גרס תנייתא דביתא והכי גירסת הערוך וכן היא גירסת הירושלמי במסכת מעשרות פרק הכובש ויגיד עליו ריעו שפירושו קורה וכתב בעל העקידה ששבירת קורה רמז להפיכת ציריה מחבלי לידה וחבלי לידה של זכר חדים וקשים משל נקיבה עכ"ל מצאתי בספרי רפואות שהנקבות יש להם גלגלת שלימה בעצם אחד סביב מה שאין כן בזכר והוא כדי שלא יבקע מחמת חבלי לידה ואם כן שבירת הקורה רמז לתקרת ראשה הנשבר מצער הלידה:

והוא חיי. באיכה רבה ובעקידה ובירושלמי לא גרס ליה ובאיכה רבה ובעקידה איתא שרבי אליעזר פתר לה כן שתי פעמים ובירושלמי גרס כמו כאן:

אתת זמן אוחרן כו'. באת זמן אחר לשאול אותו ומצאה תלמידיו של ר"א יושבים בבית המדרש ורב שלהן ר"ל ר' אליעזר לא היה אצלם אמרה להם אנה ואין הוא רב שלכם אמרו לה אמור לנו מה אתה רוצה ממנו ואנחנו נאמר לך אמרה להם ראיתי בחלומי כו' כדלעיל:

כיון דנפקת כו'. כיון שיצאה מאצלם התחילה לקונן וליילל על לא טובה השמועה שמע ר"א את קולה דביני ביני היה בא כדאיתא בירושלמי:

ההיא איתתא דאתת כו'. היא האשה שכבר באת לשאול אותך לפתור חלומה ובאיכה רבה הגירסא נשתנה למעליותא ועיין שם אך גם שם צ"ל אמר לתלמידיו ההיא איתתא מאי בעאת למישאל:

אובדתון גברא. אתם אבדתם בעלה בפתרון הזה:

כאשר פתר וגו'. הרי שתלה הכתוב הוראת החלום וקיומו בפתרון יוסף:

וטובלו. פירש רש"י דכתיב ושתו ביין מסכתי:

ורע לו. השקיתנו יין תרעלה:

לחלק כבוד כו'. לפיכך ויגלח ויחלף שמלותיו ופירש רש"י שמלכות של מטה כעין מלכות של מעלה שחלק מכבודו לבשר ודם וכתב מהר"ר אליהו מזרחי ולא כמנהג היוצא מבית האסורים כי לא ידע אם יצא לחפשי או ישיבוהו שמה:

בבעליה. בהקדוש ברוך הוא שלא להחזיק טובה וגדולה בעצמו:

ארבע עשר היו. שני הרעב נראים לו בחלומו וראוים לבא שכן ראה שבעה פרות וז' שבלים:

הכי גרסינן שמנה ועשרים שנה היו שכן פרעה אמר ליוסף כו'. וסבר שההגדה והאמירה היא הגורמת לשיהיו עוד כך כמו שראה כי ברית כרותה לשפתים ואין להקשות הרי ע"כ היה צריך להגידה י"ל שכבר היה אפשר שיוסף ידע החלום מעצמו כמו דניאל חלום נבוכדנצר וגם יוסף יאמר אליו הפרות הרעות ולא יאמר שבע וכן בשיבלים:

הכי גרסינן שנים וארבעים היו שכן פרעה רואה ואומר ליוסף. ורבנן חשבו גם הראייה בפני עצמה הרי ארבע עשר והאמירה ליוסף גם הוא ארבע עשר ושוב האמירה מיוסף לפרעה הרי שנים וארבעים:

עשה הרעב. שהה ונתעכב או עשה שליחות המקום ב"ה:

עלה. נסתלק כד"א כעלות גדיש בעתו ובילקוט גרס כלה:

ואימתי חזרו. שדבר ה' לא ישוב אחור ריקם הן לטוב הן למוטב:

ארבעים שנה. לרבנן ניחא ולדעת ר"י ורבי נחמיה אם הותירו לא פיחתו ודבר ה' יקום לעולם: