Matnot Kehunah on Bereshit Rabbah Chapter 90
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ברור ליולדתה. ברור ונבדל מעשו כאוכל הברור מן הפסולת שהוא צדיק ועשו רשע וגירסא זו ג"כ לקמן ריש פרשה צ"ד. אכן במדרש חזית הגירסא יותר נכונה ועיין שם:
שבטים. שכולם מתאימים ושכלה אין בהם:
בית פרעה וגו' גרסינן. וסיפיה דקרא באו אחי יוסף דרך שבח ותפארת:
אם מהלכים כו'. הנו"ן של הנמצא הוא כנוי לרבים המדברים בעדם ולא נו"ן נפעל עבר לומר וכי כבר נמצא כזה מעולם כי מה יועיל לו אף אם כבר נמצא כמוהו וגם לא נו"ן בינוני כלומר היש פה אתנו נמצא כזה בעת הזאת שהרי כבר ביקש כל חרטומיו וחכמיו ולא מצא ומהר"א מזרחי כתב שאין ה"א התימה נופלת על הבינוני ולא הבינותי יפה שכבר מצינו השופט כל הארץ הנגלה נגליתי השומר אחי אנכי ואולי חשב כל אלו לתואר ונגלה מקור. ובמדרש חזית משמע דדייק מדכתיב אח"כ אחרי הודיע כו' אין נבון וחכם כמוך הרי שאף אם יבוקש לא ימצא:
נושקיני חוץ ממך. כלומר על ידך ודריש ישק נשיקה ממש רמז להקבלת פני המלך:
הכי גרסינן שלא יהא אדם נוטל פרוקופי:
פרוקופי. פי' הערוך כבוד בלשון יוון ופי' ישק יהא נישק:
הכתיב לנו גרסינן:
רק. לשון מיעוט וכן הוא בויקרא רבה פרשה כ"ד:
משלו. מפרי מעשיו וגמול ידיו נתנו לו שכרו מן השמים:
בעבירה. לאשת פוטיפרע:
הרכין. הטה כד"א הטי את כדך ת"א הרכיני ועיין כל זה בבמדבר רבה פרשה י"ד ביתרון הכשר:
קרוכין. פי' רש"י וערוך עגלה חשובה למלך:
ייתון. יבואו:
ותקרא. תהא נקרא חכמה:
ושר בשנים. גדול וזקן בשנים:
כלי ידים. בערוך גרס כלידרים וכן גרס רש"י במקום כלי רגלים ופי' בו כלי הרכיבה שרגלי הרוכב דורסות עליהם בשעה שרוכבין ובל"א שטעגר"ף וכלי ידים אולי גם הוא כלי מלחמה או ענין מטכסיסי המלוכה:
מופיע. מאור ומגלה ודרש פענח בלשון נוטריקון הופיע:
ונוח לאמרם. בילקוט גרס ללמדם:
צפונה אחת כו'. אסנת הית' בת דינה ונקראת אסנת על שהצפינה יעקב בסנה כמו שכתב רבינו בחיי בשם המדרש ותלה טס בצוארה וכתב עליו בת יעקב ויוסף הכירה ולקחה לו לאשה ובזה גילה עליה שהיא מבני טובים ולא ממזרת כמנהג האסופים:
שאת בנה. של רחל שנקראת ג"כ צפונה שהצפינה יוסף כדאיתא לעיל פרשה ע"ח כך הבנתי מפירוש רש"י ז"ל ואולי שגירסתו היתה בנה של רחל וכן כתב האב"א ועי"ל צפונה אחת יש כאן כלומר היא נמצאת והיא רחל שהיתה צפונה ונסתרת אחוריך או ר"ל שהיתה צפונה פה בחוץ לארץ כפי משמעות לשון רש"י בפרשת ויחי ובאת אתה להיות נגלה עליה והיא תהיה נסתרת אחוריך מפני עשו או ר"ל לגלות באת בשביל כך לירד גילוי ועילוי ותלוי ראש וכמו שדרשו לעיל בפרשה ע"ח עלי עין שנתעלה בשביל אותה עין וכן נראה עיקר וכדמפרש ואזיל שאתה בנה של אותה צפונה שהיא רחל:
עינו רמה כו'. עיין לעיל פרשה ע"ח:
הכי גרסינן בילקוט ומן קמצא לריחייא ופירשו הרמב"ן והערוך קמצא בור באחת הפחתים ת"י בחד קמציא שנתמלאו כל הבורות ומן הבור היו מוליכין אל הרחיים ורבנן סברי שאף חוץ לבורות היה כי לא הצפינו כולו בבורות כי רב הוא ורש"י פי' ז"ל דקמצתא ודלא קמצתא מה שקמצה ואחזה מן הזרע ויותר ממה שאחזה הכי גרסינן בילקוט ובאב"א מן קמצא לריחייא רבנן אמרי דקמצתא ודלא קמצתא:
הכי גרסינן טבריה בטבריה ומה כו':
מעמדת. מקיימת:
וקטמיות. אפר ת"א קטמא ורש"י פי' שהוא עפר לחה אדומה ומעמדת הפירות:
אין בה קומץ קומץ. אין בו להגיע לכל אחד ואחד כדי קומץ כך מצאתי והטעם שטבריה יושבת בעמק וכולו בצעי מים לא יוכל לצמוח וכן ציפורי יושבת בהר מקום מנוגב ויבש בלי מים:
הכי גרסינן ותכלינה וגו'. יצאו מכוללות כלומר מעוטרות וכלולים מכל טוב ורוב דגן עד גמר כל השבע שנים בלי חסרון כלל:
נכנסו חולניות. כלומר מיד בכניסה בא הרעב בפתאום ולא מעט מעט כמנהג שאר שנת הרעב:
לא כך אמר יוסף כו'. ולפיכך לא רצו למכור ממנו:
בשלש ארצות כו'. פירש הרמב"ן ז"ל אלו הארצות הם סביב ארץ מצרים כי אם היה רעב כזה בכל העולם היאך היו עושים הארצות הרחוקות מארץ מצרים הלא ימותו ברעב:
כפאן למול. דאם לא כן מה יאמר להם לעשות וכפירוש רש"י בחומש ועיין בפרשה צ"א והמילה כתיב בה אמירה כמו שנאמר שש אנכי על אמרתך ורבי שמואל בר נחמן נפקא ליה מדלא כתיב חייתנו כו' וכדמפרש ואזיל כו' שחייתנו פירושו נתת לנו חיים החייתנו ה"א השימוש מורה עוד על מעשה עובר רומז לשני מיני חיים חיי העולם הזה וחיי עולם הבא. וזה במה שנימולו ע"י גזירתו וכתב מהרא"ם המילה נקראת חיים כד"א בדמיך חיי:
המאושרים. האוצרות הטובים והחזקים שבהם פתח גם כן כי כבד הרעב ולשון אשר קדריש ומצאתי בפירוש רש"י המאושרים מכר מיד אל העשירים כי תבואתם נרקבת מיד ולשון אשר קדריש כמו אשר נשיא יחטא עד כאן לשונו: