איספליאות. לפי הענין פירושו משמעות וביאור וכן בלשון לטי"ן קורין כן בירור דברים:

זוכה ליכנס כו' סלה. פי' לעדי עד כדאמרינן תנא דבי ר"א ב"י כל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק לעולם ולעולמי עולמים:

ששמועותיו. שהוא מבקש לשמוע הם לשם שמים:

[מונה פסיעתך גרסינן]:

וכי יש מזוזה וכו'. כלומר מזוזה של קלף שכתוב עליו פרשת שמע והלא כתיב ביתך ופי' חז"ל בית שאתה משתמש בו:

כי מוצאי. פי' שמוצא אותי הרי שמוצא ומקבל פני הקב"ה:

הוי והי' אם שמוע תשמע וגו' גרסינן. וסיפי' דקרא ובאו עליך כל הברכות וגו':

תחלתו מר. הזיתים הם מרים:

אף אני שומע תפלתך. דרש ביה שמוע תשמע פי' תהא נשמעת:

יוחן רשע וגו'. פירושו חנינ' יהיה לרשע מפני שלא למד צדק ר"ל התורה ואינו יודע עד כמה הגיעו עונשו:

ע"י שנתברכת כו'. הברכה תהא נכרת בבית:

בתי' בת פרעה. שהצילתו מן היאור וזכת' לעוה"ב:

[ה"ג רחוקים זה ראובן כו']:

יחי ראובן וגו'. עי' בפירש"י בפ' וזאת הברכה:

לפיכך קבעו וכו'. משיב הרוח ומוריד הגשם:

[ר' ליטרין גרסינן]:

ואין טיפה וכו'. וזהו מפני המלאכים הממונים ע"ז ועיין זה בב"ר פרשה י"ד:

לך. פירושו בשבילך כד"א לך לך.

קלנדא כו'. מיני שמות של ימי אידם שלהם כדאיתא בריש מסכת עבודת כוכבים:

שניתנה תורה על ידיהן. שהם היו פרנסי אותו הדור:

בת בוגרת וכו'. לפיכך אמר אם תקח כלומר שהוא יחזור ויהדר אחריה וכדמפרש והולך שמלאכי השרת בקשוה ולא נתנה להם:

צופנים. אוצרים כד"א אשר צפנת וגו' כאוצר זה הצפון וסמוי מן העין:

[ה"ג ד"א בני אדם]:

סיימני. עשה רושם וסי' שידעו הכל שאני בנך:

פורפירא. לבוש מלכות:

ה"ג הדא אימתי אתם כו'. ופירושו הוי אימתי אתם נכרים לכל שאתם בני וכדמפרש ואזיל:

מפתות כו'. דריש המופתים כמו המפתים לשון פיתוי:

עושה. שוהה ועושה מלאכה:

ולא היו חוזרין. לפי' לא היו המצריים חוזרים מקושי ערפם לשלוח ישראל:

לחבר. יודע לחבר נחשים:

עכנה. נחש. [יוכל לחבר גרסינן]:

הכל ממך. כלומר ברשותך הוא ובך תלוי הדבר הן לחברה הן להניחה:

אין אתה יודע. בניחותא:

הרי ולא נתן וכו'. שנתו להם רמז שיתפללו בעדו ולא הרגישו:

[במדבר וגו' גרסינן]:

נתבלו. וזה להגדיל הנס שמה שדרכו להתבלות לא בלה ומה שדרכו להתקיים היה נתבלה:

כלי קוריים. הערוך לא פירשו ועי' בב"ר ריש פ' מ"ט ובמדרש חזי' בפסוק נופת תטופנה ובמדרש קהלת בפסוק ושנאתי את החיים:

מה שהלבישו. הם היו מה שהלבישו וכו':

החילזון. תולעת שצובעין מדמו התכלת:

אסיטון. בגד עשוי מצמר סלמנדריא שהוא מין חיה שנברא' במקום שבוערים בו אש שבע שנים ורש"י פי' בפרק העור והרוטב שבוערין שם עצי הדס ונעשה ע"י כישוף וע"ל בפ' וישב ובילקוט ריש פ' עקב גרסינן אמיטון:

מאכולת. כנים ופרעושים הבאים מחמת זוהמא:

[וגידלן גרסינן]: