שלח לחמך. קצת מאמר זה תמצא בפרק בתרא דיבמות:

מה מעשה כו'. מעשה טוב שבשבילו נצלת:

עיגול. פת לחם:

שצרה. כלומר שצרה ודאית:

ה"ג ונשתטפינון באיצטרכיא. פירוש נשתתף כלנו בצרכי מזונות שיש לנו ומי שיש לו נחלק בשוה עם מי שאין לו דרך צדקה וחסד והיא שעמדה להם שניצולו לבסוף:

איצטרכיא. צרכי מזונות ועיין בב"ר פרשה ס' וכן פי' הערוך:

שהשליכה למים מהלכין גרסי'. פי' החיה המשיכה והשליכה את הספינה למקום מים מהלכין והלכו לשלום:

תנון כו'. ספרו המעשה לר"א:

מקפל. נראה דצריך להיות מטייל וכדלקמן ועי' לעיל בפסוק ויתרון ארץ:

בשוניתא גרסי'. פירש הערוך בחוף הים:

אוטפיטא. פי' הערוך שליט ומושל:

כד המיניה. כשראת אותו:

אתצידון. נתפסו ונשבו:

ספפסא. פי' הערוך מקום יועץ המלך:

אמרין מאן אזיל כו'. אמרו היהודים מי ילך ויפייס המלך עלינו ואמרו זה לזה בר קפרא ילך שהוא חשוב בבית המלך אמר להם בר קפרא הידעתם שמלכות הזאת שאינו עושה כלום בחנם:

עבדא מידי. כלומר עושה ולא מידי וכן לקמן בסמוך עבדא כלום עושה ולא כלום בחנם ומותר האדם מן הבהמה אין ת"י מידעם:

סב יתהון כו'. קח אותם והתפייס עלינו א"ל יהיו אלו דינרין ממושכנין אצלך תחת חמשה סלעים שנתת לי ועמך יהיו נצולים תחת מאכל ומשתה שהאכלתני והשקיתני בביתך ואת לך בשלום בכבוד גדול וקרו עליו רבותינו שלח וגו':

הוה מטייל כו'. היה מטייל על חוף הים הגדול וראה ספינה מטורפת בים וכהרף עין נטבעה כל מה שהיה בתוכה וראה איש אחד שישב על קרש אחד מן הספינה ומגל לגל היה עולה ליבשה כשהוא ערום והיה מחבא ומטמין את עצמו בחוף הים ויקר מקרה עת שעלו ישראל לרגל ואמר להם הרי אני מן בני עשו אחיכם תנו לי מעט כסות לכסות אותי בו מצד מטה שערער אותי הים ולא נשאר אצלי שום דבר:

דערעני ימא גרסי'. ודוגמתו אמרו גבי סוטה מערערין אותה בעל כרחה:

אמרין ליה כו'. אמרו לו ישראל כך יהיו מעורערין כל בני עמך:

תלה עיני וחמא ית רבי אלעזר. פי' תלה והגביה עיניו וראה את רבי אלעזר שהיה מטייל ומהלך בתוך בני ישראל אמר לו רואה ומבין אני שאתה איש זקן ונכבד מאומתך ואתה מכיר בכבודן של הבריות ויען כן תנה לי מכסה שאכסה בו תחתיתי שערער אותי הים והיו על ר"א שבעה מלבושי כבוד ופשט אחת ונתנה לו:

ה"ג שלח חד ויהביה ליה:

אובליה כו'. הביאו לביתו והאכילו והשקהו ונתן לו מאתים דינר והרכיבו ארבע עשרה פרסאות ועשה לו כבוד גדול עד שהכניסו לביתו לאחר ימים מת הקיסר הרשע והיו ממנין אותו לקיסר תחתיו וגזר על המדינה ההיא על האנשים להרוג והנשים לבוז על שאמרו לו כן יערערון כל אומתיך:

וסלק כו'. ועלה ועמד לפני שער המלך ואמר אל העומדים בחצר המלך לכו ואמרו למלך יהודי אחד עומד לפני השער וחפץ בשלום המלך וכן עשו ואמר המלך הכניסוהו וכשראה אותו המלך הפיל את עצמו מכסאו ונפל על פניו ארצה:

אע"פ דהינון כו'. אע"פ שהם חייבים לך תניח אותם ותרחם עליהם:

יהיו לך יהיבין כו'. יהיו לך נתונים תחת מאתים שנתת לי והמדינה כולה תהא נצלת בשבילך תחת מאכל ומשתה שהאכלתני והשקיתני ולך לבית גנזי וקח לך ע' לבושים תחת הלבוש שנתת לי ולך לשלום אל אומתך ואניחם בשבילך:

לבי געא. נ"ל שצ"ל לבי גזא ופי' בית אוצר כהאי דאמרינן בפרק שלוח הקן כל היכי דאיתנהו בי גזא דרחמנא קיימי:

הוה נסב כו'. בכל יום לקח פת לחם אחד והשליך לים הגדול יום אחד הלך וקנה דג אחד וקרע את בטנו ומצא בו סימא אוצר טמון מרגלית או אבן טוב אמרו לו זהו האיש שעמד לו פת לחם שהשליך שם שמתוך כך הרגיל הדג את עצמו לבא שמה וניצוד וקראו עליו המקרא הזה שלח כו':

עובדא הוה כו'. מעשה היה בסוחר אחד שהיה מהלך בדרך:

הכי גרסינן בדרך בהדי אסרדיוט כו':

אסרדיוט. פירש הערוך שר ממונה לעשות הדין בהדיוטות:

הכניסו. הסוחר הכניס להסרדיוט והאכילהו והשקהו לאחר ימים נתפס אותו סוחר על שהיה מוכר בגדים מלוכלכים בדם:

ה"ג איתצוד ההוא פרגמטוזטוס דהוה מזבין מנין מגעגעין בדמא:

מגעגעין. מלוכלכין ועיין בערוך ערך געגע והיו חושדין אותו שהוא ליסטים שמע אותו אסרדיוט ובא אצלו א"ל מה אתה עושה פה ספר לו המעשה א"ל כשאתה יוצא להיות נידון אמור להם פלוני סרדיוט מכיר ויודע עלי זכות:

אימא להו גרסי':

ה"ג זכו כד נפק למתדנא אמר פלוני חכים עלי זכו:

אמרין כו'. אמרו מה זכות אתה יודע לזה אמר להם אחיו של הנהרג היה חייב לי ולא היה לו מה יתן לי ולקחתי את בגדיו שירש מאחיו ונתתי אותם לזה שימכרם בשבילי אמרו איש נאמן קבלם מנאמן והוא יוצא לזכות ולפטור:

לדימוס. לפטור ועיין בערוך ערך דמס:

אמר לו הקדוש ב"ה כו'. עיין כל זה בבראשית רבה פרשה מ"ה:

תן חלק לשבעה:

בין ברכיו וגו' גרסי' וסיפיה דקרא שבע פעמים כו' עד ויהי בשביעית:

וגם. שני ריבויין ומכח הי מנייהו מפקת אתרבו שלשתן עצרת וראש השנה ויום הכפורים:

שמל משה לשבעה. מאברהם עד משה שבעה דורות אברהם יצחק יעקב לוי קהת משה עמרם ויהושע הוא דור שמיני:

הכי גרסינן ר' לוי אמר תן חלק לשבעה אלו שבעה ימי סוכה וגם לשמונה ביום שמיני עצרת ועיין בילקוט:

איתשיש כו'. נעשה תש וחלש ונתגלה זרועו נאתה אותו אשתו ושחקה ובכתה ואמרה אשרי לי מה היה חלקי טוב בעולם הזה אשרי לי שנדבקתי בגוף צדיק הזה ובכתה ואמרה אוי שזה גוף צדיק יקבר באדמה וכשמת אמר לה אנכי מת אבל לא ישלוט בי רמה אלא תולעת אחת תנקר לעתיד אחורי אזני שזמן אחד הייתי נכנס ושמעתי קולו של אדם אחד מחרף ואיתא בבבלי בבבא מציעא בפ' השוכר את הפועלים ששמע מאחד שחרף תלמיד חכם:

והות ספיקא כו'. היה ספק וכח בידי לעשות בו דין ולא עשיתי וכשמת נתנוהו במקום גוש חלב והיה ר' שמעון אביו נראה בחלום לאנשי מרונאי ואמר להם עין ימין א' שיש לו כלו' ר' אלעזר בני ואין אתם נותנים אותו אצלי והיו אנשי מרונאי הולכים למקום גוש חלב ורצו להביא את ר' אלעזר ואנשי גוש חלב יצאו ורדפו אחריהם במקלות ובחניתות:

במורניתא. פי' בחניתות ועיין בערוך ערך מרן. והטעם מפורש בבבא מציעא בפרק הפועלים שכל זמן שהיה נתון שם לא באה חיה רעה בגבוליהן:

חד זמן קריב כו'. זמן אחד הגיע יום צום כפור אמרו אנשי מרונאי הרי הגיע השעה שנביא אותו:

עד דאינון בקיין גרסי'. פי' בעוד שאנשי גוש חלב טרודין בכבוד היום לא ירגישו בנו:

בקיין. טרודין וחפוזין עיין בערוך ערך בק:

אזלון כו'. הלכו ורצו להביאו ויצאו שני נחשים של אור התחילו מהלכין לפניהם:

ה"ג תריין חויין דנור. פי' שני נחשים של אור ואש:

דאנן מייתינן גרסי'. פי' אמרו אנשי מרונאי הרי זו היא השעה שנביא אותו שהרי מן השמים מסייעין אותנו:

וכיון כו'. וכיון שהגיעו למערה שהיה נתון בתוכה עמדו להם הנחשים מן הצד אמרו מי יכנס ויביאנו אמרה אשתו אני אכנוס ואביאנו שיש לי בו סימן נכנסה להביאו ומצאה אותו תולעת יושבת ונקרה אחורי אזניו:

ה"ג בעית מרים יתיה שמעת כו'. פי' רצתה להרים אותו משם שמעה בת קול אומרת הניחו לבעל חוב שיגבה את חובו הביאוהו ונתנוהו אצל אביו מאותה שעה לא היה נגלה ר"ש לאנשי מרונאי:

מקדירות. שחורות שר"א היה מצער אותו כדאיתא בפ' השוכר את הפועלים ורבי היה אומר לאביו ואביו אמר לו יפה והגון עליך שתסבול ממנו שהוא ארי בן ארי ואתה ארי בן שועל כשמת ר"א שלח ר' ותבע את אשתו שתנשא לו:

ומה עבד כו'. ומה עשה ר"א שלא עשיתי כמותו אמרה לו כשישב ועוסק בתורה היה עוסק כל צרכו ואח"כ אמר כל יסורים של ישראל יבואו עלי והמה באים וכשהגיע שעה שיעסוק בתורה אמר כל אחד ואחד ילך לו למקומו אמר לה ר' אף אני אעשה כן קרא להם יסורין שיבאו והיו באים ואח"כ רצה שילכו להם ולא הלכו וי"א י"ג שנים מיום ליום היה חושש בשיניו ועיין זה בב"ר פרק צ"ו ופ' ק':

ה"ג שלח ואמר לה ואמרה ליה שמעתי כו' פי' שלח ואמר לה איך שקבל יסורין אמרה שמעתי כו' שהרי מ"מ אין מעשיך שוין לו:

וגם לשמונה כו'. טעות סופר הוא במקום הזה והוא סיום מאמר שלמעלה וכמו שהגהתיו:

אם ימלאו העבים:

קירסו. שעתו וזמנו ועיין בערוך ערך קרס:

כאשר אינך יודע כו':

שבעה דברים. במס' פסחים בפרק מקום שנהגו [דף נד:] ויש שם חילוף קצת:

כי יום נקם בלבי. ודרשו חז"ל בפ' חלק לבא לפומא לא גלי פומא למאן גלי:

בבקר זרע זרעך:

בבכיר כו'. עיין כל זה בב"ר פ' ס"א:

ר' יהודה ור' נחמיה כו'. עיין בב"ר ותמצא דעת יש אומרים:

ומתוק האור. הכי גרסינן שיזכה לראות האור ההוא:

שמח בחור:

בקשו חכמים כו'. עיין כל זה בויקרא רבה פרשה כ"ח ולעיל בפסוק מה יתרון:

הקוסטנור. ממונה העושה משפט באנשים המחוייבים מיתה למלך:

תרבה בחזירה גרסי' וה"ג בילקוט כלומר שעל כל פנים אגיע אותך ותיגע בחזרה:

בכניסה. לרוחב המים והיה בורח מפני רודפיו:

צדון יתיה כו'. צדו ותפסוהו ואמרו לו תן לנו מה שיש לך אצלך ואמר להם קחו לכם מה שיש אצלי אמרין ליה אתה סבור שאין אנו מבקשין להוציא רק מה שיש אצלך עכשיו אנו תובעים ממך כל מה שיש אצלך וכל מה שגנבת כל השנים הללו שהיית גונב:

ה"ג את סבור לית אנן מפקין אלא כל דאית גבך האידנא אנן תבעין מינך כל דאית כו':

ביש גדא כו'. רוע המזל ואטום המזל למזונותי אתה רואה ולחבוש שאני תפוס בו אין אתה רואה שהרי למחר מוציאין אותי ושוחטין אותי:

סקר. מביט:

ארגסטירין. לפי הענין הוא מיני מאכלים שונים:

אייתי טימי כו'. הביא אוצר דמי שווי מה שאכלת אמר הרי הכרס לפניך קרע אותה והוציא ממנה מה שאכלתי החנוני שהיה פקח מה היה עושה לקח מחצלת אחת וכרך אותו בן בליעל בתוכה והניח אותו כך על פתח שער חנותו וכל מי שעבר א"ל בבקשה ממך הטל לכיס של צדקה דבר מה ותזכה עם המת הזה שנקנה לו תכריכין עבר איש פחות וגרוע:

ביש סניה. איש שמנהגו רע סניה פי' מנהגו וחברו תמצא בבראשית רבה פרשה נ' סיניתא בישא לפי משמעות המאמר כן פירשו שם המבאר על הגליון אכן רש"י ז"ל פירש שם מכוער ונבזה כדאמרינן סניא הדא דר' פי' כעורה זו ששנה ר'. וא"ל לחנוני עדיין זה רוע מזל ואטום מזל מושלך פה הניחוהו וילך לו ואמר ליה החנוני בחייך הנח אותו מושכב פה עד שאגבה ואצרף פרוטות שהוא חייב:

בישא גדא כו'. דוגמתו עי' במדרש אסתר בפסוק ויבז בעיניו:

דאסתנפנוי. לשון סניף וכן פירש בא"א כלומר שאחבר ואצרף יחד הפרוטות שהוא חייב לי:

כיון דאיסתנפנוי כו'. כיון שצרף והגביה פרוטותיו אמר לך לגרעון ולדראון:

ה"ג להבחר בזקנתך תורה שלמדת בילדותך. ופי' שנבחר ונתמנה ראש בזקנותו:

ה"ג כי על כל אלה וגו' עליו לשלם שכר כו':

מפסיל. פוסלן לאמר אין בהן אחת ראויה לי:

ה"ג הידא איתתא. פי' איזה אשה ראויה שאני רוצה אותה וחפץ בה:

ביש גדא. רוע המזל וטמון המזל איזה אשה תרצה לקחת אותך מעתה נחירים שלך נוטפות ואזניך כבדים משמוע ועיניך כהות מלראות:

ולא הייתי כו'. בתמיה: