ושבתי אני ואראה:

מאחריכם. אחר מיתתכם:

אמרו לפניו רבש"ע גרסי'. ובילקוט הגירסא נשתנת לשבח:

ה"ג יפה למדתם סניגוריא יבואו אצלכם:

שאינן מתודין. מפני טירוף השעה:

בחניפי תורה. אותן בני אדם שמראין עצמן כאלו הם בני תורה ואינם כלום:

ה"ג סבורים כל עמא ועיין לקמן בפסוק אל תתן את פיך ופירושו כל העם סבורים שהוא קריין כלומר בעל מקרא ואינו בעל מקרא או סבורים שהוא תנוי פי' שונה משניות ואינו כלום:

עטוף גלותיה גרסי'. ופי' הולך מעוטף בטליתו כתלמיד חכם ועיין כל זה בפרשת כי תצא:

דניאל חייטא כו'. עיין כל זה בויקרא רבה סוף פרשה ל"ב:

ה"ג אילו ממזרין עצמן ועי' בויקרא רבה:

וזה. ממזר הנולד מאי איכפת ליה. כלומר מה פשעו מה חטאתו שיהיה אסור לבא בקהל:

ה"ג אילו כורסין שנאמר והנה כו' ועיין זה במדרש חזית בפסוק כלך יפה רעיתי ובויקרא רבה פרשה ל"ג ופרשה ל"ד:

אילו הסדומיים. שחיו אחריהם שנים הרבה:

וטוב משניהם.

תתקע"ד כו'. עיין בב"ר פ' כ"ח:

חמשה מלאכי חבלה. עיין כל זה בשמות רבה פרשה מ"ד ובפרשת עקב רבה. ה"ג יצחק יש לי עליו:

למען שמך. דכתיב נשבעתי להם בשמי:

יכול אנא כו'. בתמיה וכי יכול אני לקום נגד שניהם:

את המתים וגו' גרסי'. וסיפיה דקרא מן החיים ועל זה אמר כגון אני וחבורתי אשר אנחנו בחיים עדנה ואין כחנו לפני הקב"ה ככח האבות שכבר מתו:

אלף עולות כו'. עיין כל זה בש"ר פרשה ח' ובבמדבר רבה פרשה י"ד:

לעיי. הוא בירושל' כמו אילעי בבבלי:

משיחך. לשון נוכח זה שהוא עומד נגדך:

המתים וגו' גרסינן. וסיפיה דקרא מן החיים וכדלעיל וכן בסוף הפסוק ובאות אמת מחק בסוף הפסוק כגון אני כו' ובספרים ישנים ישנו:

הכסיל חובק כו':

ופירש. פירש את עצמו מן התורה:

טוב מלא כף נחת.

טוב מי שהוא שונה כו'. עיין כל זה בויקרא רבה פרשה ג':

בר מצוותא גרסי':

ממי שהוא נוטל כו'. עי' בויקרא רבה:

ה"ג מכל חיי העוה"ז ויפה שעה אחת בתשובה ובמעשים טובים בעוה"ז מכל חיי העוה"ב שהעולם כו':

ה"ג בזכות שבת וה"ג בויקרא רבה ועוד דאמרינן במסכת עירובין שלא יבא משיח לא בשבת ולא בערב שבת:

לעי ונגיס. יגע ואוכל והרבה תמצאם בספר הזה וכך פי' הערוך:

חזרו ואמרו מה. כלומר מה עלינו לעשות ועל מי נתרעם וכי לא אנחנו בעצמנו גרמנו לנו זאת:

שזו בא כפרה. עיין זה בויק"ר:

ושבתי: אידרתו. נסו ודגלו כלומר שלטנותו ובאות אמת בשם נ"א גרס אידרתו:

יש אחד. הכי גרסינן יש אחד ואין שני יש אחד זה הקדוש ברוך הוא:

אח אין לו. י"ל אחות וחבור בבת זוג וא"כ בן מניין לו:

אין זה הבל. בתמיה:

אל הכבשן גרסי':

במלאכת המשכן. שמשה היה המצוה והגזבר:

ה"ג זה יצר הרע כו'. עד עושר אילו מעשים הרעים ולמי אני עמל שלא להדבק בדרכיו ומי שאינו עושה כן גם זה הבל ועיין בילקוט:

אחת מעיניו גרסי':

אזלת כו'. הלכה והראה לו כור של דנרין והיתה היא עומדת בצד זה של הכרי והוא מצד אחר של הכרי ולא ראו זה את זה מפני גובה של כור דינרין:

סנטרא. שוטר ומושל ומצאתי שהוא לקח כל אותו ממון ואין לך הבל גדול מזה:

טובים השנים:

מחזר להם טעותן. במה שהם טועין הוא מחזירן אל דרך האמת:

כד הוי חמי כו'. כשהיה רואה אחד יוצא יחידי לדרך היה אומר לו לך שלום עליך בעל מות כלומר ההולך בדרך יחידי מתחייב בנפשו:

מרי שלמא. שאם יריבו השנים יבא השלישי ויכריע ביניהם:

טוב הוא. נוטריקון טוביה:

הסכים עמהם. דוד הסכים עם נתן ובת שבע:

ואמר והרכבתם גרסי':

ויהושבע גרסי':

לא שרתה גרסי':

והוא זרעית. בני משפחה פלונית שמטה ידיהם מן העושר ופסק העושר:

אין אתקשי. אם הוא מקשה ורם לבבו מתפסק מן העושר:

עלנא. ר"ל עלינו כלומר מתגאה על בני תורה ובא"א הגיה אתקשי עליו:

ה"ג אם לא הוא בא בנו. פירוש אם הוא לא בא למדת העוני יבא בנו כו' כמו שדרשו חז"ל בגלל הדבר הזה גלגל הוא שחוזר בעולם:

טוב ילד. ה"ג זה יצר הרע כו' עד קורא אותו מלך:

ה"ג לדרך רעה אשר לא ידע להזהר עוד שאינו יודע במה כו' ועיין מזה לקמן בפסוק עיר קטנה:

דהוא מכשכש כו'. בא על הבריות בלט ובנחת כזה שבא מן הקוצים:

כמן ביני סריאתא גרסינן:

רשותו. לשון ולרש אין כל:

השוו כל העולם. השוו דעתם לעצה אחת:

ראה על ידו גר':

ולא נזהר. שאחר כל זאת האמין עליו לאשתו:

גיררתו. נראה דצריך לומר סירוסו לשון בית האסורים ובריש מקץ גרסי' מבית האסורים:

ראיתי את כל החיים. ה"ג הילד השני זה יצר הטוב ותחת השמש כו' בעולם הזה המה הולכים עם היצר הטוב:

שמור רגליך:

באפונדתו. חגורתו ועיין מזה בירושלמי סוף פרק הרואה:

הכון לקראת אלהיך. בירושלמי דפרק היה קורא מסיים התכוון לקראת אלהיך:

ה"ג א"ר אלכסנדריא כתיב שמור כו':

בדקין. במימי רגלים:

בגסין. הוצאת הריעי מאוס ביותר ולפיכך אם יכול לסבול יסבול:

בירושל' בפרק היה חורא מוכח דה"ג בבית מקראך תהיה ברוך כלומר בבית הכנסת ששם קורין וקוראין ומתפללין לה' וה"ג בירושלמי יהי מקורך ברוך כשאתה נקרא אל בית האלהים תהיה ברוך ודרש מקורך כמו מקוראך:

מקראך לקבר. כשאתה נקרא לקבר ראה שאתה תהיה ברוך כלומר נקי מן החטא:

אומר לה טבלי בבור הזה גרסי':

וקרא עליו כו'. כלומר אינו יודע בין טוב לרע בין טהור לטמא בין זכאי לחייב כדלקמן אצל נדר:

וקדמך הכתוב גרסי'. פי' אע"פ שקל וחומר זה ניתן לידרש מעצמו אע"פ כן מצאנוהו בכתוב בהדיא: