מאז. ממה דכתיב אז ישיר:

אגוסטוס. שם למלך אדיר. ועיין בערוך ערך אגוסטא פלן:

על הלוח. לא נתבאר לי ואולי כשמציירין אותו על הלוח היו מציירין אותו מיושב דרך חשיבות:

ירדינון. לפי הענין הוא עשב או אילן מר ואולי הוא עצי הרדופני המוזכר בפרק כל שעה ובפרק אלו טרפות ובמכילתא ועי' כ"ז במכילתא:

ואין אז אלא לשון בטחון. הוא כעין ד"א שלפיכך קלסוהו בלשון אז על שבטחו בישועתו וירדו לתוך הים:

מלבנון. דרשו לשון לבנים:

[איני יכול להלחם גרסינן]:

שניר בזכות יצחק כו'. עי' במדרש חזית פסוק אתי מלבנון. וע"ש בילקוט ותמצא קורת רוח וטעם טוב:

אחר נוגנים אלו המלאכים. אחר פירושו ואח"כ כמו והנה איל אחר נאחז בסבך:

[יוצאת לשדה. עי' מזה לעיל פ"א]:

טינרין. סלעים:

[ה"ג אחד מניקו שמן ואחד מניקו דבש. ועי' בפ"ק דסוטה:

שעשה הקב"ה בהם גרסינן:

כתיב אחריו גרסינן]. ה"ג במדרש חזית (א' י'):

אלא בונות ירושלים כו'. עד יושבין ומבנין אותה. אותה העיר ירושלים. ובמדרש חזית נתבאר יותר היטב:

מטרפולין. פי' הערוך שתי תיבות הן מטרא אם בלשון יון פולין עיר כלומר אם ועיקר של כל העיירות. ודרש בנות כמו חשבון ובנותיה:

כיריעות של מי שאמר כו'. זה הרקיע כד"א נוטה שמים כיריעה וכתיב וימתחם כאהל לשבת:

מה השלמה כו'. במדרש חזית (א' י"א) גרס מה יריעות שלמה זו כו'

נהיה אומרים כו'. מלת לאמר קדריש:

ועטרה. עזי כמו עדי בחלוף ז' בד' בלשון תרגום אחז אחד. זה דא. אזנו אודניה וכן רבים:

היה לי. וא"ו הפתוחה מהפכו לשעבר ומ"מ מדלא כתיב היה לי דרשו גם כן בלשון עתיד ויהיה לי:

[הן אומרים באיזה מקום גרסינן]: