היה כותב. כשהיה כותב בספר תורה פסוק זה היה כותב ה"א של הלה' למטה שוה לשאר אותיותיו והלמ"ד למעלה לרמז על שקיעת המצרים למטה בים ועל שהעלה ישראל למעלה במעלה וכבוד גם י"ל שאות הה"א תרמוז הוי ולפי זה צ"ל כלומר הוי לה' תגמלו הוי לשון צעקה על מעשה בלתי נרצה כמו הוי גוי חוטא וכן עיקר:

ומשמרכם. משמר אתכם:

פסל מיכה כו'. למדוהו רז"ל מדכתיב ועבר בים צרה:

על הים. קודם שירדו לתוכו:

בים סוף. בתוך הים לאחר שירדו לתוכו:

מתחטאים. פי' הערוך מתענגים:

רודה אותן כעבד. דרש קנך לשון קנין כלומר נוהג עמכם כמו עם עבד נקנה:

כשהיא חיה. עד שלא נתרכך:

עשאך למה שאתה צריך. כדאיתא בספרי פרשה האזינו עשאך כנונים מבפנים שאם תעלה אחד על גב חברתה אין אתה יכול לעמוד:

מחטאו של ים. כדלעיל פר' (זו) (כ"א):

אפוטיקון. לא מצאתי פירושו ולפי הענין פירושו לשון אפותיקי כלומר חוק פרנסה שלהם וכן הוא ריש פר' מסעי:

אין בעליה מעלין עליה. אין מחשבין את הנזק עליהם כד"א מעלה אני עליכם כו'. [ובילקוט גרס אין בעליה מקפיד עליהם]:

נוהג בהם כצאן לעונשין. שאינו מקפיד ומדקדק אחריהן:

שדברת עמו. דרש מדבר לשון דבור כמו ומדברך נאוה:

[ליעשות בו שורות גרסינן. שהוא מלא נחשים ועקרבים גרסינן:

נעשה העולם שור. מישור:

אהיה לה שור. חומה: