ורע אביך. זה אברהם. ופירש הכתוב אל תעזוב הקב"ה שהוא ריע לאביך אברהם. כן פירש רש"י ז"ל:

במדרש איכה. סוף פסוק בלע ה' ולא חמל:

אביכם כו'. כך אמר הקדוש ברוך הוא אביכם ישמעאל כשהיה כו':

ולא ירא אלהים גרסינן. בפרשח עמלק כתיב:

שלח לו אגרת. שאם לא כן מהו אני חותנך יחרו בא וגו'. ומהו ויצא לקראת ונו':

עשה בגיני כו'. דייק דה"ל לכוללם יחד ולכתוב אני חותנך יתרו ואשתך ושני בניה באים אליך וכתיב גבי דידיה ביאה בפני עצמו לדרשה הוא הדין לאשה ובנים כמו שדרשו בן בקר רך וטוב בפרק הפועלים בב"מ:

ויאמר אל משה א"ל כו'. ודייק מלת אני על הקב"ה וכדמפרש ואזיל. [האלהי מקרוב גרסינן]:

אמרו יצא משה כו'. כך אמרו חז"ל יצא משה כשיצא משה יצא גם כן אהרן כו'. כך פירש"י ז"ל בפי' החומש:

בעצה. של הבה נתחכמה היו איוב ובלעם ויתרו ולקמן איתא שהשלישי היה עמלק:

אנדרואנטיא. איקונין של מלך [והכי איתא לקמן]:

הוי ה' עוזי וגו'. מזה שאמרנו ה' עזי וזמרת יה באת לנו מנוס ביום צר בבית רחב:

[ה"ג לכהן כשר וילדה בן הרי כו']:

תוהא. נתחרט כדאמרי כדו תהית:

כשראה. בלעם ליתרו:

איקונין של מלך. פרצוף של צורת המלך:

אם אזרוק כו'. להורידך משם וכן ליתן קנה להורידך כו' בין כך ובין כך מתיירא שיזרוק או יגע באיקונין של מלך:

ומחה שמו. שאמר ואחריתו עדי אובד:

כאברהם. שנקרא איתן. כמו שכתוב בפרשה. עיין במכילתא:

ונטל טלית. כלומר בגד של כבוד וגדולה כדאמרינן מאן דלביש מדא כו':

בייא. צרה שמעוות עליו הדרך. [ועיין בב"ר פר' י"ב]:

לזירה. מצאתי פירושו לצידה ולניצוח מלחמה:

הוראת תורה. שאינו יודע להורות כהלכה. [וכן בהדיא בשוח"ט מזמור ח']:

כי באת בכף וגו'. באת ביד ה' שמוצא מדת הדין מקום לתפוש אותך:

והמליכם. שישאל וילמוד מגדולי הדור:

לפולחה. לעובדה כהלכתה:

[ה"ג משקבלה עליו נכנס בה]:

הובירה. הניחה אותה ריק ובור כדאמרינן אם אוביר ולא אעביד:

הרתיק. נענע ודבר ובא אליה:

דיאטריטא. פי' הערוך כלי זכוכית חשוב מאד:

ומרתית. עומד ברתת לפני המלך:

והאוזן שומעת. דברי תורה ומוסר: