ה"ג במדרש תהלים אימתי כרום זלות כרם כתיב ודרשו ל' רוממות כמו הקרי ול' כרם כמו הכתיב וכדמפרש והולך:

עוקף. מעקם ומעוות כד"א לבא עליו בעקיפין ובמדרש תהלים גרס עוקם:

מתמענת. י"ל לשון עינוי ובמדרש תהלים גרס מתמעט:

לכשירומם. כלומר יפרסם וה"ג בהדיא במדרש תהלים ולקמן:

מצות בזויות. בעיני הרשעים:

ה"ג בערוך ובילקוט מה לך לוקה בפרגול ופירש הערוך גודלו ובשוחר טוב משמע שהוא רומח שגורס מה לך יוצא לידקר בפוראגין:

ואמר אליו וגו'. סיפיה דקרא אשר הוכתי בית מאהבי:

מה לך. כלומר מה עשית.

כרמן. נטיעתן וגידולן:

מלך שלפניך. כלומר בדורך וה"ג בקהלת ולקמן:

טייארין. חכמת שיחת העופות ופי' הערוך עוף קורין בלשון ישמעאל טיאר ונראה שהוא לשון חכמה יתירה וניחוש נחשתי תרגום יונתן אטיירית נחש ינחש מטייריה מטייר ביה:

ה"ג ואזנים לכותל. והוא דרך משל:

כך היית צריך. בתמיה והלא שאול מלך היה:

שגיון לדוג. וסיפיה דקרא על דברי כוש בן ימיני ודרשו חז"ל בפ' אלו מגלחין שעל שאול אמר כן:

להם הוא קצפון. בעיניהם הוא קצף אבל בעיני אינו קצף וכן הוא בהדיא בילקוט תהלים:

אם יבואון כו'. כן יש לי פתחון פה לשבועתי:

סתריה כו'. התיצו וסתרו ובנאו מחדש:

נשמה. נשמת רוח חיים:

לנפש. נפש המדברת נשמה קדושה:

סנפירינון. שממנו חצב הלוחות כדאמרינן בעלמא הלוחות של סנפירינון היו:

מעולמו. שחירף וגידף ויצא לו מעולם הבא דוגמת מה שאמרו חז"ל ראה עולמו בחייו ורבינו בחיי פירש וז"ל ופירש מעולמו יצא כי האדם עולם קטן עכ"ל והכוונה כי מאחר שחרף מערכות אלהים חיים כבר נמשל כבהמות נדמה וגרוע מהם עד שלא יאות עליו שם אדם שהוא עולם קטן דוגמת עולם העליון הגדול והוא הסב דרכו והרחיק מאד מאדם:

הבינים וגו'. אשר חרפתי היום מערכות ישראל ועליו נתקנא דוד:

מפרשה של מעלה. משם היה אפיקורסותיה:

מתשעה. תשעה ימים עברו עליו:

שחקה לו. הטיבה בעיני הנוגש כי יפת תואר היתה וכן הוא לעיל פרשת שמות או י"ל שהיתה מצחקת עם בעלה השוטר או הוא כינוי לדרך ארץ כד"א תטחן לאחר אשתי והרגיש שהיא אשתו:

דהדין גברא הוא גרס. פי' הנוגש אמר בלבו של זה האיש היא ולפיכך הקימו שילך לו:

וחמתיה כו'. ראהו בעלה יצא מן תוך הבית ואם גו ביתא תיבה אחת יהיה פירושו מן החור שקלקל עמה שם בהחבא או הוא מלשון קבתה פירוש אהל:

כיון כו'. כיון שידע שראהו היה יוצא אליו והיה מכה אותו כל היום והיה אומר לו יגע היטב יגע היטב והיה מתכוין להורגו:

במסטורין של ישראל. כלומר הרגו בפני ישראל וצוה להם שיסתרו הדבר וזה ויטמנהו בחול אלו ישראל ועיין בפרשת שמות:

וגדרה עצמה. כשלקחה אבימלך:

ישראל. הזכרים וכן הוא במדרש חזית (ד' י"א):

נחתין. יורדין לשם:

סלקון. עולין משם:

היה הדבר מופקד כו'. מה שאמר ושאלה אשה משכנתה:

פטטא. דברנית ושואלת בשלום כל אדם ואין כך דרך נשים:

ה"ג בירושלמי פ' הערל ובפ' עשרה יוחסין. אלא ויבא טוב אלא ללמדך שאפי' רעה שהקב"ה מביא לעולם בחכמה הוא מביאה:

דברו. לא הסיר בשש נקודות:

שלא יתפרסמו כו'. לפיכך מתים ג"כ הכשרים עמהם וה"ג בירושלמי בהדיא ועיין במדבר רבה פרשה ט':

מדכרין ומניחין. יש כשמזכירין אותו הוא טובה ונחת רוח לכל ואומרין עליו תנוח דעתו ינוח על משכבו מדכרין ומשחקין ויש כשמזכירין אותו אומרין עליו ימח שמו וישחקו עצמותיו כד"א שחיק טמיא:

כד סלק להכא כו'. כשעלה לכאן לא"י שמע קולם של הבריות קורין זה לזה ממזר וממזרת א"ר זירא הא אזיל הרי הלך לו דבריו ואינם אמת שהרי א"ר הונא כו':

זכי עמי. קנה לך זכות עמי ותן לי צדקה:

זיל כו'. לך לך עתה ולמחר אתה תבוא ואנו נעשה לך פסיקה כו' שיפסקו לך צדקה בנדבה ברבים:

יתיב. יושב ודורש:

אמתין. המתין לו עד שסיים הדרשה כיון שסיים מן הדרשה הלך אצלו:

אחינן כו'. היו זוכים בזה האיש והוא ממזר ובירושלמי פרק ג' דקידושין גרס דהוא ממזר:

עבדין כו'. עשו לו פסיקת נדבה:

כיון דנפק כו'. כשיצאו משם אמר אותו עני לרבי ברכיה רבי חיי שעה באתי לבקש ממך ופסקת חיי במה שגלית שאני ממזר א"ל חייך דרך שבועה חיים נתתי לך:

של אלו. ממזרים:

עלוביא. הנעלבים מה להם בכך ומה יכולין לזה ומ"מ הן פסולין:

כך אביו מגומגם. ובקהלת רבה אינו:

אנא חמתיה כו'. אני ראיתי כל ישראל:

ה"ג בקהלת ובמדרש חזית וכן בערוך אלו כורסוון כולו דהב נקי. אלו. פי' כולו וכורסוון פי' זהב טהור. ומה שכתוב בפנים כולו דהב נקי הוא פירוש של אלו כורסוון: