(א) מקום ששמו גוים, לפי שנתיישב אותו המקום מעמים מאוספים מזה ומזה, וכן כתוב באחד ושלשים מלכים שהרג יהושע "מלך גוים לגלגל אחד" (יהושע יב כג), וכן פירש"י ז"ל, והוא מב"ר פ' מב מאמר ר' לוי:

(ב) כמו שיאמר "כדרלעומר מלך עילם", ומה שאמר "שושן הבירה אשר בעילם המדינה" (דניאל ח ב) לא תשוב מלת המדינה אל שושן, רק אל עילם הסמוך לו:

(ג) כן פי' הח' ז"ל (אסתר א ב) שושן הבירה, שם ארמון כמו "לא לאדם הבירה" (דה"א כט א) וזה הארמון היה בתוך עילם המדינה":

(ד) וכן דעת אונקלס שתרגם "מלכא דעממין", ויוב"ע תרגם "מלכא דעממיא משתמעין ליה", והן ארצות אחרות אשר לא הזכירן, להוציא מדעת המפרשים שהוא שם פרטי כמו "חרושת הגוים" (שופ' ד ב):

(ה) והוא פעל עומד, ור"ל נתחברו:

(ו) ושרשו שוד, והדגש בדל"ת הַשִדִים תמורת הנח, כמו "ופטורי צצים" (מ"א ו יח) ששרשו ציץ, ובא הדגש בצדי"ק שניה תמורת הנח:

(ז) ופי' שם הח' ז"ל כמו "ושדת אותם בסיד שיראו בו כל ארחותי" (ורש"י ז"ל ורבינו האי ורלב"ג כולם יפרשו שהוא כלי מכלי המאסר שאוסרין בו רגלי הנאסר) ואף ששם כתוב בסמ"ך וזה בשי"ן שמאלית הכל אחד, ויורה ע"ז הפי' הכתוב הבא אחר זה, "ועמק השדים בארות בארות חמר" שנוטלין משם אדמה לטיט של בנין:

(ח) שפי' חתיכה וחתיכות אעפ"י שפת בפתח ופתים בחירק כן נאמר מן סד סדים, או שד שדים:

(ט) וכמו שיבאר:

(י) ט"ס הוא כי בפ' הזה יש שני "אל" "אל באפך" "ואל בחמתך", וכוונתו על הפ' אל בקצפך תוכיחני, ובחמתך תיסרני (תה' לח ב) וכן פי' שם הח' ז"ל "אל בקצפך, אל ישרת בעבור אחר ואל בחמתך, וכמוהו "ודעת קדושים אדע" (משלי ל ג)":

(יא) ויהיה פי' הפ', אל עמק השדים, הוא עמק ים המלך, והוא גבול א"י לצד מזרח קרוב לדרום כמו שכתוב בגבולים:

(יב) ותחסר הבי"ת:

(יג) שענינו בששת ימים וחסר בי"ת, וכן "הנמצא בית ד'" (מ"ב יב יא) שפי' בבית ד', והכוונה בשנת השלש עשרה, כי דרך שם המספר בלה"ק, כשירצה לדבר מאחד מהמספר, יאמר המספר בעצמו, כמו זה ר"ל שנת שלש עשרה, וכן "שנת החמשים שנה" (ויקרא כה י, ויא) ר"ל השנה ההיא לבדה, עם ששם חמשים הוא שם כולל לחמש פעם עשר, וכן תיוב"ע ובִתְלַסְרֵי שְנִין, וכן הוא דעת רשב"ג שאמר "כולהון י"ג שנה הי'" (פי' דבין עבודה ובין מרד לא הי' כ"א יג) (ב"ר פ' מב ו):

(יד) ודעתו כי וי"ו ושלש עשרה הוא וי"ו החבור ולא במקום בי"ת וכן כתוב (סד"ע פ"א) מן הפלגה ועד שיצא אברהם אבינו מחרן כ"ו שנים הן (גי' הגר"א כ"ז שנים) י"ב שנה עבדו את כדרלעומר, וי"ג שנה מרדו, ובארבע עשרה שנה בא כדרלעומר, אותה השנה שיצא בא אבינו אברהם מחרן היא היתה שנת הרעב וירד למצרים, ועשה שם שלשה חדשים, ועלה ובא וישב באלוני ממרא אשר בחברון, והיא השנה שכבש בה את המלכים, וכן הוא דעת ר' יוסי (ב"ר פ' מב ו) כי שלש עשרה שנה נמשכו ימי המרידה, וכן הוא דעת רב (שבת י, ב) וכן ת"א "ותלת עשרה שנין מרדו", וכן דעת רש"י ז"ל ועיין הרא"ם שם, והרלב"ג כתב כי אין לנו הכרע בזה כמאן:

(טו) שם אומה שכבר נכרתה בימי משה, והם הי' מבני כנען, ואו"ת גִבָרַיָא וכן תיוב"ע:

(טז) היא ארץ מואב, וגם היא ארץ רפאים כאמרו "האמים לפנים ישבו בה, רפאים יחשבו אף הם כענקים והמואבים יקראו להם אימים" (דבר' ב יא), בעבור מוראם ופחדם:

(יז) מקור מן הדגוש ונגזר הפעל מן השם הרר:

(יח) על משקל בְדַבְרָם אל פרעה:

(יט) וביאורו שהכום בעלותם להר שעיר לאפוקי מפי' המפרשים שיפרשו הר שלהם וקאי על החורי, והח' ז"ל יפרש בהררם שב אל בא כדרלעומר והמלכים אשר אתו ויכו את החורי בעלותם לשעיר:

(כ) ובעבור שאמר בפסוק הקודם אִתָּם פרט בלשון "את" במקום "עם":

(כא) שמימיו נובעין והיחיד הוא בְּאֵר ע"מ פְאֵר, והמקובץ בְּאֵרות, ובסמוך לא נשתנה, "ויחפור את בְאֵרות המים" (למטה כו יח):

(כב) פה אצל "בֶאֱרות חמר" נשתנה בסמיכות, וכן כתב הח' ז"ל (למטה כו יח) "כי באה סמיכות בארות על שני דרכים" וזה הוא השינוי שאמר, וכן כתב הרד"ק בשרש "באר" "ונשתנה בֶאֱרות בֶאֱרות חֵמר", כי סמיכות הרבים יבוא על שני משקלים בְאֵרות המים (למטה כו יח) או בֶאֱרות חמר:

(כג) למלת "חמר" בעבור שהי' הבארות מן חמר ולא מן מים ובעבור שהיה חמר נשתנה הניקוד:

(כד) וכן דעת רש"י ז"ל שפי' "בארות הרבה הי' שם שנוטלין משם אדמה לטיט של בנין" ושעל ידי נטילת האדמה נעשו אלו הבורות, לא שהי' בארות של טיט ורפש, וזה הוא דעת הח' ז"ל שפי' ויכלו שמה ברצונם להמלט:

(כה) ר"ל כי הנפילה של משה היתה ברצונו, לא כדמות הנביאים האחרים, וכן הפי' פה ויפלו ברצונם נפלו להחבא שם:

(כו) כי הה"א הנוספת בסופה מורה על למ"ד בתחלתה ועיין קרני אור:

(כז) שהיל"ל ההרה נסו:

(כח) כי כבר נאמר, ויאהל עד סדום (למעלה יג יב) אבל לפי שבחר לו את כל ככר הירדן לרעות מקנהו, פעם כה ופעם כה, כאיש אהל ומקנה, שהוא לפעמים רועה במקום זה, ופעמים במקום אחר, וכשאירע המלחמה הזאת, כבר היה תושב בסדום, כי בחר לו העיר הזאת למושב לו, לכן אמר הכתוב כי אז ישב בסדום (רש"ד) או פי' כי אהלים הרבה היה לו עד סדום וביום ההוא היה באהל הסמוך לסדום:

(כט) שפלט מן השביה ששבו כדרלעומר וחביריו והיה מעבדי לוט:

(ל) והוא שת"ז לנס ונמלט מצרה, ודבר הכתוב בהוה, כי לא ימלט שלא ינצל אחד מן המערכה וע"ז נופל ה"א הידיעה:

(לא) והוא בג' (נדה סא א) "ויבא הפליט זה עוג שפלט מדור המבול", (ועיין תוס' שם ד"ה "זה עוג" ובמהרש"א שם, וכן הוא בב"ר פ' מב ח, במ"ר פ' יט, דב"ר פ' א, תנחומא סוף פ' חקת), וכן תיוב"ע:

(לב) ענין חליצה ל' לחמה והוא יוצא לשלישי, ופי' שנתן להם כלי מלחמה

(לג) שפי' ג"כ חליצה למלחמה, והוא יוצא לשני:

(לד) הושאל על הוצאות דבר ממה שהוא בתוכו, ומה שהיה הדבר בתוכו נשאר ריק:

(לה) והוא לשון הרקת הכלי:

(לו) כי גם לחנית יש תער אשר יתכן לומר ג"כ עליו והרק חנית, וכן כתב הרד"ק שרש "ריק" כי הוצאת החרב מתערה כמו הרקת הכלי, ואולי יש חנית שיעשו לו ג"כ תער", ולז"א והרק חנית ולפי' הי"א וירק הוריק להם החרב והחנית ונתן בידם שילכו בחרבות שלופות ואינו חולק על פירושו, רק בתחלה פי' שמלת וירק נאמר על כלי מלחמה לפי שאמר הכתוב סתם וירק ופי' על כלי מלחמה:

(לז) שם תואר במשקל שרידיו פליטיו, ופי' מלומדיו שלמדם פעמים רבות במלחמה:

(לח) לא נזכר בשום מקום בתורה מזה:

(לט) מנין גימטריא של "אליעזר" עולה שי"ח:

(מ) כן דרשו רז"ל (נדרים לב א, ב"ר פמ"ג ב, שם פמ"ד ט, במד"ר פ' כז, שו"ט מזמור קי, ברייתא דל"ב מדות מדה כט, תנחומא לך סי' יג, פדר"א פ' כז):

(מא) וכן כתב הג' בעל חות יאיר (שאלה ר"י) "וכי לא תוכל לסמוך על גימטריאות שהם מראים פנים לכל צד לטוב ולמוטב":

(מב) שם עצם פרטי "אליעזר":

(מג) והמולך בה בימי יהושע היה שמו אדוני צדק (יהושע יו"ד, א) כי מאז ידעו הגוים כי המקום ההוא מבחר המקומות באמצע היישוב או שידעו מעלתו בקבלה (רמב"ן):

(מד) כן הוא בדרז"ל (נדרים לב ב, פדר"א פ' כז ב"ר פ' נו, זהר לך דף פז א):

(מה) וכן ת"א ויוב"ע "ומלכי צדק מלכא דירושָלֵם":

(מו) ופי' הח' ז"ל שם "היא ירושלים, אולי נקראה כן, כי היא שלימה כנגד שער השמים, או שהיא ראויה להיות בשלום, או קראוה כן על דרך תפלה כדרך "שאלו שלום ירושלים" (תה' קכב ו)":

(מז) שתרגם "והוא משמש קדם אל עלאה":

(מח) וז"ל הח' ז"ל (תה' קי ד) ע"פ "אתה כהן לעולם" "כל כהן משרת, וכן ובני דוד כהנים הי' (ש"ב ח יח) והטעם לעבוד את השם":

(מט) "וכן לכהן לי" (שמות כט מד) ופי' שם הח' ז"ל "שהם משרתי האהל והמזבח והי' קדושים", וכן ת"א "אקדיש לשמשא קדמי":

(נ) ושם פי' הח' ז"ל "הטעם שישראל ילחמו ואתה תקח המעשר כאשר לקח מלכי צדק מאברהם, ויו"ד דברתי נוסף, ופי' על דברתי על מנהג כמו "דוברות בים" (מ"א ה כג):

(נא) וי"ג "כי כהוגן עשה ויפה דבר":

(נב) כי חז"ל אמרו (נדרים לב ב) "אמר ר' זכריה משום ר' ישמעאל בקש הקב"ה להוציא כהונה משֵם שנאמר "והוא כהן לאל עליון", כיון שהקדים ברכת אברהם לברכת המקום הוציאה מאברהם, שנאמר ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ, וברוך אל עליון, אמר לו אברהם, וכי מקדימין ברכת עבד לברכת קונו מיד נתנה לאברהם שנאמר "נאם ד' לאדני שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך" (תה' קי א) ובתריה כתיב "נשבע ד' ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק" (שם פסוק ד) והיינו דכתיב "והוא כהן לאל עליון" הוא כהן ואין זרעו כהן, ועיין תוס' שם ד"ה ומלכי צדק, והח' ז"ל יאמר שכהוגן עשה ויפה דבר:

(נג) וכן פי' (למטה טו א):

(נד) עניני נתן ומסר, וכן ת"א "דִי מְסַר סַנְאָך בידך":

(נה) שפי' תתן ותמסור לך עטרת תפארת:

(נו) כי שרשו "מגן":

(נז) וכן כתב הרלב"ג "שראוי לאדם לכבד השם מהונו להעיד שכל הטובות המגיעות לאדם באות מהשם ית' ולזה נתן אברם מעשר מכל השלל והשבי לכבוד השם, עם שבזה הישרה להרגיל האדם בתכונת הנדיבות:

(נח) כי הוא היה כהן לאל עליון:

(נט) ופי' הח' ז"ל שם "שבועה בדבר קיים, ואשא כמו "וירם ימינו ושמאלו אל השמים" (דניאל יב ז), ומלת אשא כדרך בן אדם להבין את השומעים":

(ס) כי מלכי צדק אמר "ברוך אברם לאל עליון" ולא הזכיר השם, ואברם אמר הרימותי ידי אל ד' אל עליון", ע"כ יאמר שהוא השם שברכני זה הכהן אעפ"י שהוא לא הזכירו:

(סא) נעל שת"ז לבית הרגל, והוא לשון נעילה ונרתק, וברוב הוא מקושר עם רגל, ומצאנוהו גם על מעטף יד, "וישלף נעלו" (רות ד ח) תיוב"ע "נרתק יד":

(סב) במג"ט הגי' "אך בלעדי אשר לקחו" ומלת "בלעדי הוא מלת היחס מורכבת מן בַל־עַד וענינו לשלול יחס הקירוב והשייכות, וטעמו זה איננו קרוב עדי, איננו מתיחס לי, כלומר רחוק ממני, ובאה בכנוי הרבים כרוב מלת היחס, והח' ז"ל יפרש ג"כ היו"ד לכנוי, כלומר אך בלעדי לקחו, וכל הנלקח מרכושך הכל בלעדי כי אין לי חלק בו, ואין לי צדקה עליו ועיין "קרני אור":

(סג) וכן פי' רש"י ז"ל עבדי שהלכו אתי: