(א) פי' שהגוי שיצא ממנו הוא אדום וכמו שנזכר (למטה פ' ט) "אבי אדום":

(ב) למעלה (כו לד) קורא אותה "בשמת", וכאן "עדה":

(ג) אַבִיָה מלך יהודה נזכר בדה"ב יג ב) "שלש שנים מלך בירושלים ושם אמו מיכיהו בת אוריאל מן גבעה" (ושם יא כ) קורא לה שם אחר "מעכה בת אבישלום" (וכן במ"א טו ב) "מעכה בת אבישלום" ושני שמות הי' לה ומיכיהו ומעכה קרובים בלשון:

(ד) במלכים (א טו ב) נקרא אבים, ובדה"ב (יג ב) נקרא אַבִיָה:

(ה) פי' כי שני שמות הי' לה ולאַבִיָה בנה:

(ו) (למטה פ' יו"ד):

(ז) כי הבנים מפורשים בפסוקים הראשונים, וכתב הבאר יצחק זה הלשון בטעות נכתב, וצ"ל על פ' ואלה תולדות עשו, וכן פי' רש"י, ופירושו אע"ג דכתיב אליפז ורעואל כוונתו להשלים על בני בניו, ויהיו בני אליפז, שבניו כבר הוזכרו שמותם לעיל:

(ח) (למטה פ' כ) "ואלה בני שעיר החורי יושבי הארץ לוטן ושובל וצבעון וענה":

(ט) (למטה פ' כד) "ואלה בני צבעון ואיה וענה":

(י) צבעון ובנו ענה:

(יא) צבעון ואחיו ענה:

(יב) וכן אז"ל (ב"ב קטו ב, תנחומא ראש וישב), כי בא צבעון על אמו והוליד ענה, ואח"כ בא צבעון על כלתו אשת ענה והוליד אהליבמה:

(יג) ואהליבמה הנולדת לא נדע בת מי היא אם בת צבעון אם בת ענה:

(יד) ענה:

(טו) באמרו בת ענה בת צבעון שהוא בן צבעון הנזכרים בפ' כד "אלה בני צבעון ואיה וענה", ובפ' כה "ואהליבמה בת ענה" והנה היתה אהליבמה בת ענה בן צבעון ונקראת בת צבעון כי בני בנים נקראים בנים:

(טז) אחי צבעון בפסוק כ:

(יז) ובין ענה בן צבעון בפ' כד:

(יח) (בפ' טז) "אלוף קרח אלוף געתם אלוף עמלק וגו' אלה בני עדה":

(יט) (בפ' יח) "אלוף יעוש אלוף יעלם אלוף קרח, אלה אלופי אהליבמה בת ענה אשת עשו":

(כ) שקרח הוא בן אהליבמה:

(כא) גם הנזכר בפ' ט"ז הוא אחד, כי לא היה לעדה בן ששמו קרח:

(כב) (בפ' טז) הזכיר את קרח בבני אליפז שהי' אלופים:

(כג) בעבור שהיה שוכן בתוכם ע"כ נמנה עמהם, ואם כי יש לטוען לטעון מדוע מנה אותו הכתוב באלופי אהליבמה (פ' יח) אחרי שנזכר (פ' טז):

(כד) שאהליבמה אמו מתה:

(כה) ע"כ הוא נזכר בבני עדה:

(כו) (בש"ב כא ח) "ואת חמשת בני מיכל בת שאול" והם הי' בני מירב, אלא שמיכל גדלה אותם ונקראו על שמה, כי המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו כאילו ילדו ונקרא על שמו (סנהד' יט ב):

(כז) צ"ל "שהוא בן שפחת בנה", כי כן כתוב, ותמנע היתה פילגש לאליפז בן עשו, ותלד לאליפז את עמלק, אלה בני עדה אשת עשו, והיה עמלק בן שפחת בנה וכן גרס החזקוני וכן הוא בא"י, ועיין טור על התורה שמביא ג"כ בשם הח' ז"ל וז"ל "ור' אברהם פי' בעבור שהיה בן שפחתה קורא אותו בניה", ונראה שגם לפני הטור היה הגי' "בן שפחת בעלה" ויכול להיות שהיתה שפחתה מקודם ואח"כ לקחה אליפז לפלגש:

(כח) נשיא משפחה גדולה, והתיחד לנשיאי בני עשו:

(כט) כי שם פי' שור מן אֶלֶף בהוראת שור פר מלומד לעבודה, וכן "אלופינו מסובלים" (תה' קמד, יד) פי' שוורים מסובלים בבשר, כלומר שהם שמנים ובעלי בשר:

(ל) וכן הוא דעת דונש ור"י בן קריש, וכן כתב הרד"ק בשרש "אלף" ויחסור מאלוף כ"ף הדמיון, וטעמו ככבש כאלוף, ופי' ככבש (שור יובל לטבוח, ויו"ת שם כְאִימָר בְחִיר, פי' אלוף תואר לכבש שהיה נבחר כמו "אלוף תימן":

(לא) לא ידענו מאיזה אומה בא כי לא נכתבו שמות אבותיו:

(לב) הכוונה על מצות "לא תתעב אדומי כי אחיך הוא" (דבר' כג ח) ועליה יאמר הח' ז"ל שאינה בבני שעיר, ולא הוזהרו ישראל מלתעבם:

(לג) ועיין מורה בפ' נ' מהחלק השלישי:

(לד) והוא שם המעלה ובכ"י רש"ד הגי' "וטעמו גדולים" וכן הוא הגי' בטור על התורה:

(לה) וכן פי' ר' יונה ן' גנאח בגדים לבנים:

(לו) על לבן יתרגם "חור":

(לז) עין יבוא על הגוון והמראה, ועיניו כעין הבדלח (במד' יא יז) "וכסה את עין הארץ" (שמות יוד, ה) ואמר הח' ז"ל, שאין בעינים, פי' שאין בגוונים כמוהו:

(לח) פי' כאור הזורח:

(לט) וטעמו נעדרי אור השכל:

(מ) וכן פי' הרד"ק, וי"ו ואיה נוספת, והיא הוי"ו שנמצאת במקרא לתחלת הדברים, כמו "וישא אברהם את עיניו" (למעלה כב ד), ועיין (למעלה א ב) ומה שביארתי שם:

(מא) (בדה"א א מ) כתוב "איה וענה" בלא וי"ו:

(מב) כן ת"א "יַת גִיבָרַיָא" ועיין קרני אור:

(מג) צ"ל "תתימרו" בישעי' סא ו, כי לא נמצא "יתימרו" והיו"ד תחת אל"ף, וכן אשר "יומרוך למזימה" (תה' קל"ט כ) בא היו"ד במקום אל"ף:

(מד) וכן פירש"י ז"ל מדרז"ל (פסחים נד א) כי הרביע חמור על סוס נקבה וילדה פרד, והוא היה ממזר והביא פסולין לעולם:

(מה) והוא מצא כי יוליד מין שלא במינו, ואין כן בשאר מיני הכלאים כדעת מקצת רבותינו בתלמוד (פסחים שם) וכן תרגם יוב"ע:

(מו) וכן פי' הרמב"ן ז"ל:

(מז) פי' מין עשבים:

(מח) ויהי' פי' אשר מצא בחרישתו או בזריעתו:

(מט) והכתוב יאמר ברעותו את החמורים, ולא בחרישתו ולא בזריעתו:

(נ) בראש הפסוק הזה "ואלה בני ענה דישן" כי הנזכר בראש הפסוק הזה, הוא הנזכר בפ' כ' "אלה בני שעיר החרי יושבי הארץ לוטן ושובל וצבעון וענה" ושם הוא בן שעיר החרי, וצבעון וענה הי' שני אחים:

(נא) כי אלו היה ענה הנזכר כאן בסוף הפסוק "ואהליבמה בת ענה" בתו של ענה הנזכר בראש הפ' הזה "ואלה בני ענה דישון" היה יספיק לו לומר "ואלה בני ענה דישון ואהליבמה":

(נב) בת ענה עוד הפעם, הלא יאמר "ואלה בני ענה":

(נג) בפ' כ"ד, והוא בן צבעון, ואהליבמה היתה בת ענה נכדת צבעון ולא אחי צבעון, ודעת הרמב"ן ז"ל אינו כן עיי"ש:

(נד) זכר מלכי אדום לפני מלך מלך בבני ישראל, ומלכו באדום שמונה מלכים ואחד עשר אלופים, והמלכים לא הי' מלך בן מלך, אלא שהי' מולכים עליהם מלכים ממקומות אחרים, לפי התגברות אנשי המקומות ההם, ומלכות ישראל מלך בן מלך, ובכל מה שקדמה מלכותם לא עמדו לפני ישראל, כי שאול נלחם בהם הראשון ולא יכלו לו, ודוד המלך הכניעם עד שהי' לו לעבדים ולכל המלכים אשר הי' אחריו עד יהורם בן יהושפט (רד"ק):

(נה) ויפרשו הכתוב כפשוטו על שאול המלך הראשון, ומרע"ה ידע בנבואה שעתידין ישראל להמליך עליהם מלך, כמו שנרמז (בדברים יז יד):

(נו) והח' ז"ל הזכירו בהקדמתו לפי' על התורה בדרך הא' "כרב יצחק שחיבר שני ספרים מבראשית עד ויכלו, ועוד לא כלו מרוב דברים", אך מי הוא היצחקי? י"א שהוא ר' יצחק ישוש הספרדי והוא אשר יקראהו הח' ז"ל היצחקי המבהיל (למטה פ' לב) וכן בפי' על איוב (מב טז) "יצחק המהביל" וכן בפי' (שמות יט יב),"המשוגע" ובתחלת פי' על דניאל אמר הח' ז"ל כי הוא פירש ספרים בדקדוק, ועיין ביאורי להקדמת הח' ז"ל לפי' על התורה בדרך הא' הערה 8 מה שהעירותי ע"ז ותוצאות החקירה:

(נז) שהוסיפו זאת הפרשה בסוף ימי יהושפט ר"ל כאשר מת יהושפט ומלך בנו:

(נח) כפי מה שעלה על דעתו:

(נט) עיין בפי' הח' ז"ל (הושע א א) ובספרו (השם שער ב):

(ס) פי' הדר הנזכר (למטה בפ' לט ברי"ש, ובדה"א א נא) מזכירו בשם "הדד" בדלי"ת, ויאמר שהוא הדד האדומי הנזכר (במ"א יא יד) שהיה שטן לשלמה ולפי"ז צריך לפרש שהיתה מלכותו קודם שאול וסרה מלכותו כל ימי שאול ואיש בושת ודוד ושלמה עד זקנתו של שלמה שהקימו השי"ת לשטן לו, וא"כ חיה שנים רבות, ולא כן הוא, כי הדר זה היה מלך בימי משה, ואחר ה' שנים שעברו ישראל את הירדן נלחם עמו אביאנוס מלך בני כתים ויהרגהו כמסופר בס' הישר:

(סא) היא תחפניס אשת פרעה מלך מצרים (מ"א יא יט) ואחות תחפניס היתה מהיטבאל, ואותה נתן פרעה להדד לאשה, כן דעת היצחקי, ולא כן הוא כי מהיטבאל אשת הדר היתה בימי משה:

(סב) שאז הוסיפו זאת הפרשה:

(סג) כי לפי דעתו הוסיפו פרשה שלימה על התורה, א"כ היה ס"ת חסר פרשה שלימה:

(סד) ותמיהתו שמיום שמת עשו עד מלוכת משה היה קצ"ג שנים (עיין קרני אור) ואיך יתכן שבזמן קצר כזה מלכו שמונה מלכים, וכן כתב שד"ל "ויש שואלים והלא מיעקב ועשו עד משה לא הי' אלא ד' דורות, ואיך מלכו בתוך כך שמונה מלכים אחרי מות עשו, ומי יודע כמה זמן אחרי מותו התחילו המלכים, עיי"ש מה שיתרץ:

(סה) מלכי ישראל שמלכו בשומרון מירבעם ואילך הי' ט"ז, ואם כי המספר היו י"ט, אך בעבור כי זמרי לא מלך רק ג' ימים, גם שלם, לא מלך רק ירח ימים, וגם זכריה לא מלך רק חצי שנה, ע"כ לא חשבם, וחשב ט"ז, כי הם כפלים ממלכי אדום, ובקרני אור אפרש חשבון המלכים, וכמה שנים מלך כל אחד:

(סו) ר"ל לפי הח' הי' שנותיהם של שמונה מלכי אדום קרובים לשני מלכי ישראל שהם כפלים במספר:

(סז) כי משאול ודוד עד צדקיהו מלכו כ"א מלכים וכולם הי' במשך ת"ק שנים:

(סח) וכן פי' הרשב"ם והרלב"ג, וכן כתב הרמב"ן "ואפשר שכולם מתו כבר בימי משה" וכן כתב הרדי"א וכל אלו הי' לפני התורה קודם מרע"ה, וכן פי' הרש"ד והביא ראיותיו מן ספר הישר, וא"כ לא נכתבה הפרשה הזאת בימי מלכי ישראל ויהודה כמו שחשבו קצת בעקבות היצחקי:

(סט) כי שם מלך נגזר מן מוליך, ומשה היה מוליך ומנהל את ישראל:

(ע) כי בלעם נקרא קוסם ולא מלך ושם עירו פתור ולא דנהבה:

(עא) כן הוא בגמ' (סנהד' קה א) תנא הוא בעור הוא כושן רשעתים הוא לבן הארמי, ודעתם שבלעם היה בן לבן ארמי, מפני שכתוב מן ארם ינחני בלק (במד' כג ז) ע"כ שפטו אשר זה הוא בלע המולך באדום:

(עב) ויתרץ דברי רז"ל, ונראה מזה שאינו חולק עליהם:

(עג) כמ"ש "מן ארם ינחני בלק" (במד' כג ז):

(עד) כמ"ש וימלוך באדום בלע בן בעור ולא יתכן זאת עפ"י הפשט, וכן כתב הח' ז"ל (במד' כב ה) "ובדרש שבלעם הוא בלע כי זה ארמי ואם בעבור בעור אביו, הנה בן אחשורוש קודם אחשורוש, (ולבאר דבריו, כי מצינו דריוש בן אחשורוש מזרע מדי (דניאל ט א) ולא נודע אם הוא בן מלך או לא, ובימי אסתר שהיתה אחר דניאל מלך אחשורוש, והנה לא ימלוך הבן קודם האב, רק נאמר שהם שנים אנשים ששמם שוה, וכן זה):

(עה) שהזכיר שם אביה ושם אבי אביה:

(עו) ויהיה מטרד שם אביה ומי זהב שם אמה או להיפוך:

(עז) כך היה שמו "מי זהב" וכן פי' הרד"ק בשרש "מי" שהיה כך שמו:

(עח) וכן ת"א "בת מצרף דהבא" ועיין קרני אור:

(עט) עפ"י חכמת אליכימיאה:

(פ) והיא אגדה אשר בהבל יסודה:

(פא) פי' למה חזר לפרש שמם עוד הפעם:

(פב) פי' בימי משה, ועיין רמב"ן מה שכתב בזה:

(פג) כי הם הי' מפורסמים בעת נתינת התורה:

(פד) ע"כ כתיב ואלה בוי"ו נוסף על שמות הראשונים, ופי' שהם מבני הראשונים:

(פה) בימי משה:

(פו) תמנע במקום הזה הוא שם איש, ולמעלה (פסוק יב) שם אשה, והסימן תמנַע בפתח היא אשה, בקמץ הוא איש, חוץ מאחד ואחות לוטן תמנָע (למעלה פ' כב) שהוא בקמץ מפני ההפסק:

(פז) במקום הזה שם איש, ואעפ"י ששמו בה"א כדרך שמות הנקבות ברוב, ולמעלה (פסוק ב) שם אשה:

(פח) אלוף הכתוב אצל אלופי תמנע, "אלוף עלוה אלוף יתת", וכמו כן אצל אלופי אהליבמה "אלוף אלה אלוף פינן", ויהיה תמנע גם אהליבמה במקום הזה ג"כ שמות נקבות:

(פט) ויהיה הפי' אלוף תמנע שהיתה פלגש עשו, אלה אלופיהם עלוה ויתת, וכן אלוף אהליבמה שהיתה אשת עשו אלה אלופיהם אלה ופינן:

(צ) שהי' מתמנע פלגש אליפז:

(צא) כפי שיחשוב הכתוב (פסוק מא מב מג):

(צב) ונקראו המקומות על שם האלופים, כמו שמצאנו (למעלה פ' לד) מארץ התימני ע"ש אלוף תימן, וכיוצא בזה בישראל אומרים ארץ יהודה, ארץ אפרים, הארצות על שם השבטים: