(א) וכן כתב הרד"ק בפי' על התורה, כל אחד לרבות על חבירו, כן היא דרך הלשון ועיין בשרשיו שרש "גם":

(ב) כל אחד לרבות על חבירו:

(ג) כי אין שייך גבי לקיחה עשיה, ע"כ מוסיף כי העשיה מורה על העצה:

(ד) ויהיה פי' מזמרת הארץ מהדברים המשבחים את הארץ, רוצה לומר ממיטב פירות הארץ:

(ה) למעלה (לז כה):

(ו) וכן פי' הערוך ערך "בטן", וכן תיוב"ע, והוא מין אגוז ארוך כתבנית הבטן:

(ז) ר"ל הכסף לשבור בר עכשיו הוא שני לכסף המושב הראשון, וכן פי' הרד"ק:

(ח) כי שרשו "שגה", והוא מענין שוגג, אף שאינו משרשו:

(ט) עיין רש"י פה ועיין (למעלה יז א) ומה שפי' שם:

(י) וכן פי' הרלב"ג "כאשר שכלתי מיוסף ואירא ששכלתי מכולכם":

(יא) מלת יחם הסבה בסמיכות לשם שע"י נתגלגל הדבר, ופי' בסבת הדבר הזה, כלומר לשום עלינו עלילות בגלל הכסף המושב ולבקש סבה להרע לנו:

(יב) וכן פי' הרמב"ן, כאדם שיתנפל ברצונו על חבירו מלוא קומתו:

(יג) וכן ת"א "בבעו רבוני":

(יד) וחסר פה תיבת העון כמו שנכתב באביגיל, וכן אמרה אביגיל לדוד, בקשה אותו שישמע מקודם לדבריה ואח"כ יעשה מה שיחפוץ, ועיין (שמות ד י) ושם הביא הפי' בשם ר' יהודה הלוי ועיין ביאורי שם:

(טו) שפי' עונש, והנה שם באביגיל פי' על החטא. וכאן על העונש, שגם העונש נקרא עון:

(טז) ושייך לכם:

(יז) וע"ז כתב הרמב"ן ז"ל והנה הם דברי נחומים, כי איך יצא לכל אחד כספו במשקלו":

(יח) כי הה"א בסוף במקום למ"ד בתחלתה:

(יט) פי' כי היה ראוי להיות מלת השלם אביכם בלא וי"ו, כמו "ויבא יעקב שלם" (למעלה לג יח) והיה פי' השלם אביכם, אם אביהם הוא שלם, ובא המלה השלום בוי"ו שהוא שם דבר אם שלום לאביהם והוא שם דבר משלוה:

(כ) לדעת הח' ז"ל, מלת שלום איננה בכל מקום רק שם דבר ולא תאר, ולכן יפרש שתחסר הלמ"ד, ושיעורו השלום לאביכם, וכן "ואתה שלום וביתך שלום", וכן תיוב"ע, וכן הוא בת"א לפי גי' "יאר" "לאבוכון":

(כא) והיתה ההשתחואה מקודם:

(כב) משפטו יְחָנְך היו"ד בשו"א והחי"ת בקמץ והנו"ן דגש לחסרון אות הכפל ושרשו "חנן":

(כג) והוקלה המלה ונפלה נקודת דגש מן הנו"ן ונתחלפו התנועות להיות היו"ד בקמץ, והחי"ת בשוא נח וכמוהו "חנון יָחְנְך לקול זעקך" (ישעי' ל יט):

(כד) בערו ונתחממו, והוא הרגשה לרחמים:

(כה) הטעם נתחממו ועלה עשן החום אל המוח והזיל הדמעה, ויוב"ע תרגם "אַרום רָחְשו רַחְמוי" פי' כמו "רחש לבי" שענינו נענוע ונדנוד, כי כן דרך הרוצה לבכות:

(כו) פי' נתן להם מתנות ודורונות בשעת הסעודה, ואין הכוונה על חלקי הסעודה:

(כז) ולא ימצא כי אם בהצטרפות על החלקים שיתרבו במדה ובמספר, ולא על חלק אחד, וכן "וארבע הידות" (למטה מז כד) "ושתי הידות בכם" (מ"ב יא ז) "עשר ידות, לי במלך" (ש"ב יט מד), ונקרא החלק יד, שהוא מקום מוכן לאדם חלקו:

(כח) כי לא היה בכל החלקים גדול כחלק בנימין, כי חלקו גדול מדורון כל אחד:

(כט) ובמקח"מ "כי רחוק הוא":

(ל) פי' אם הוא כפשוטו, ויהיה לו ב' חלקים, והנה האחים היו עשרה, וה' פעמים יו"ד הרי חמשים וזה רחוק והנה לפי דעת הח' ז"ל, נקראים הדורונות משאות, וכן פי' ר"ש ן' מלך, כי אם הכוונה על חלקי הסעודה מדוע יתן לבנימין חמש ידות, והוא לא יאכל ה' פעמים יותר מאחיו, אלא שנתן להם מתנות ודורונות בשעת הסעודה: