מזמור שיר חנכת הבית וגו׳. נ״ל שאמרו דוד אחרי מות שאול וששלח לו חירם מלך צור עצי ארזים וחרשי עץ ואבן ובנה לו בית ונאמ׳ שם (ש״ב ה יב) וידע דוד כי הכינו ה׳ למלך וכי נשא ממלכתו כלומ׳ שהכיר שיצא שמו ונתפרסם מלכותו באומות והוטלה אימתו ונפל פחדו על כל העמים.

וכמודה ומשבח אמ׳ ארוממך ה׳ כי דליתני ר״ל הגבהתני ונשאתני ולא שמחת איבי לי שהיו חושבים להכניעני ולהפילני.

וענין ותרפאני ר״ל מחולי צרות האויבים והטרדותיהם ורוב מלחמותיהם עמי

ובמנה זו העלית מן שאול נפשי רומז אל מיתת הנפש כלומ׳ שעזרתני וסמכתני עד שהתבוננתי בדרכיך ושבתי מחטאי והתעסקתי בעבודתך ובזה העלית מן שאול נפשי וחייתני מהיותי יורד בבור תחתיה רומז לגיהנם ומירדי נקרא בקמץ רחב תחת היוד הראשונה וחרק תחת הדל״ת והיוד אחרונה כנוי והוא מקור בא בשלימות ר״ל בגלוי יורד והוא כמו מרדתי.

ואמ׳ זמרו לה׳ חסידיו כלומ׳ כי כשלימותם יגיע לשלימותכם.

ואמ׳ כי רגע באפו כלומ׳ גם כשיכעס לפעמים על ידידיו דרך עונש יהיה זה רגע כלומ׳ בזה העולם אינו רק לכוונת תועלתו והוא אמרו חיים ברצונו כלומ׳ כוונתו בעונש חטאיו כדי להשלים שכרו לעולם הבא ואם בערב ר״ל העולם הזה שהוא דומה ללילה וחשכה ילין הצדק בבכי, לבקר ר״ל העולם הבא יעמד ברנה. ובכי ורנה חסרי הבי״ת כמו הנמצא בית ה׳ (מ״ב יב יא).

בשלוי ר״ל בעבור שלוי כלומ׳ הצרה שנתן לי הוא בעבור שתהיה לי שלוה בסוף ובל אמוט לעולם.

ונמצא שברצונך ר״ל כוונתך העמדת להררי עז ר״ל העמדת ההר שלי והוא הנפש בעוז וגבורה ולוא הסתרת פניך לגמרי שלא להענישני כלל הייתי נבהל לעולם הבא ואע״פ שהיה מתפלל הסתר פניך מחטאי (מזמ׳ נא יא), פי׳ שלא תכרת נפשו עליהם או שירחם עליו בהקל העונש.

ועתה בהתבונני התכלית אליך אקרא ולא אבעט ביסורים ואל ה׳ אתחנן להיות עונותי נמרקים ונמחקים.

כי מה בצע בדמי ר״ל בנפשי אלו הייתי מיורדי שחת ר״ל הנכרתים והאובדים. היודך עפר ר״ל היורד בעפר בבור תחתיה ר״ל גיהנם וכן היגיד אמתך.

ולכן שמע ה׳ וכו׳ היה עוזר לי להביאני חדריך להיות מיודעי שמך ואז אדע התכלית ולא אקפיד בחיי הגוף אבל אשמח במיתת הגוף לעריבות חיי הנפש והשארותה ונמצא מספד מיתת הגוף שיספרו עלי שהוא למחול לי.

למען יזמרך כבוד ר״ל הנפש כמו ויגל כבודי (מזמ׳ טז ט). ולא ידם ר״ל בלא הפסק והוא ענין לעולם אודך. ורבותי׳ דרשוהו על בנין בית המקדש שהיה סבור לבנותו והעלה עליו הכתוב כאלו עשאו וכן קצת מפרשים פירשוהו בדרכים אחרים כמו שתמצא בפירושיהם וכן בקצת מדרשות דרשוהו על מרדכי ואסתר וחמן כמו שתמצא בקצת פירושי הראשונים. ואני פירשתי כמו שנראה לי ואצלי ג״כ באמרו ואני אמרתי וגו׳ ה׳ ברצונך וגו׳ ובכלל המזמור דרך אחרת והוא להזהיר לאדם להתבונן על כל הבא עליו שהוא במשפט וביושר לא דרך עול חלילה ולא בדרך מקרה ולכן אמר ארוממך וכו׳ כלומ׳ שאיחס הצלחתי לך לבדך ושרפאתני בתשובתי ובתפלתי והזהיר האחרים על זה והוא כענין והודו לזכר קדשו ואמ׳ כי רגע באפו ואיפשר אצלי שהוא מלשון עורי רגע וימאס (איוב ז ה) כלומ׳ יש שברון באפו וברצונו חיים כלומ׳ שהעונש והגמול הכל מאתו ומדותיו מתהפכות להתהפכות המקבל ורמז להבטיחם בתשובתם ולהסתלק העונש והוא ענין בערב ילין בכי ובבקר רנה אם ישוב והוא שאמר ואני הייתי נסכל הידיעה ובשלוי הייתי סבור שתעמוד שלותי לעולם ובל אמוט אבל אח״כ הכרתי ובינותי כי כשעמד הררי בעוז, ברצונך היה ואתה העמדתו וכשהסתרת פניך ממני הייתי נבהל שלחצוני הצרות ואחר שכן אליך אקרא וכו׳ והכרתי שלוא ארד אל שחת אין תועלת בחיי ולכן שבתי מחטאי ודבקתי אחריך ונהפך מספדי למחול לי ובפתוח שקי ר״ל הסתרת העונות ואזרתני בשמחה והיה זה לי סבה לזמר לפניך בלא הפסק ולכן לעולם אודך. וכן איפשר לפרשו על גליות ועל נבואת הגאולה העתידה והוא נזכר לשון עבר במקום עתיד והכל לפי לשון המפרש וציור שכלו בדבריו.