מזמור לאסף. כוונת המזמור להזהיר על השופטים שהיו מקלקלים ומעותים את משפטיהם תמיד כמו שמצינו ביהושפט כששב מרמות גלעד שהזהיר את העם על זה ואמ׳ להם [ראו] מה אתם [עושים] כי לא לאדם תשפטו כי לה׳ וכו׳ (דה״י ב יט ו) ולכן אמ׳ א׳ נצב בעדת אל ר״ל בישראל ע״ד רק אתכם ידעתי מכל משפחות (עמוס ג) ובקרב הדיינים ישפוט ר״ל שלא נעלם עוותכם ממנו

ואחר שכן עד מתי תשפטו עול ופני רשעים תשאו ר״ל תהדרו להטות משפט בעבורם.

שפטו דל ויתום וגו׳ פרט את אלו להיותם עשוקים על הרוב והצדיקו פי׳ העמידוהו על משפטו אם המשפט אתו ופלטוהו מיד הרשעים העושקים.

ואחר שדבר על השופטים המטים את הדין לסבת היותם מהדרים ונושאים פני הרשעים דבר על מין אחר מן השופטים והוא כשיתמנו שופטים בלתי יודעים דרכי המשפט ואמ׳ שאותם שלא ידעו ולא יבינו דרכי המשפט בחשכה יתהלכו וכי הם סבה שימוטו כל מוסדי ארץ כי הם סבת הגזל והחמס שהוא על הרוב סבת השחתת עולם כאמרו בדור המבול ותמלא הארץ חמס

ולכן אמ׳ אני אמרתי אלהים אתם ר״ל שופטים ביושר ובני עליון כלכם כלומ׳ עושים על פי התורה והמצוה אשר נתנו מפי עליון

אכן כאדם ר״ל כאחד האדם תמותון ולא בחכמה וכאחד השרים תפולו ר״ל השופטים את אנשיהם כפי תאותם וגאותם המבזים את העניים האומללים ונופלים ממועצותיהם בהכרת נפשם כן תפלו ממשפטיכם ותכרת נפשכם.

וחזר לדבר עם האל ואמ׳ אחר שאינם שופטים אמת קום אתה האל ושפוט את הארץ כי אתה תנחל העניים והעשוקים בין כל הגוים באיזה עם שיהיו ע״ד עמך ונחלתך.