בד"א בכלי חול [וכו'] וא"צ לומר אם היו בהן טבעות וכו'. כתב הרב המגיד ז"ל זה פשוט ומוסכם וכ"כ הרי"ף בתשובה ובודאי אם היה דינם כדין מלבושין המשנה היתה מזכרת כן ע"כ. ואחשוב דלתשובה זו כיון הריב"ש ז"ל בסי' קכ"ח שכתב שאף החולקים על רבינו בבגדי שבת לא חלקו בכלי כסף וזהב שהרי מתני' דאמר המקדיש לא הזכירו אלא מיני מלבוש וכן כתב הרי"ף בתשובה ומביאו בב"י סי' צ"ז. וראיתי להרדב"ז החדשות ח"א סי' רפ"א דמכח תשובה זו דהרי"ף שהביא הרב המגיד ז"ל דחה מ"ש הנמוק"י בסוף המקבל דאם היו מיוחסות אין בע"ח גובה אפי' מכלי כסף ותכשיטין דעולה עמו ואינה יורדת דחילוק זה הוא מתשו' הגאונים ולא מהרי"ף דא"כ פליג הרי"ף מדידיה אדידיה והטור כתבו בשם י"א ואם איתא שהרי"ף אמרה היה כותב אותה בשמו וכו' יעו"ש. ואני בעוניי ראיתי בתוך תשובת הרי"ף ז"ל בסי' רנ"ח ומר חתים עלה וכתב וז"ל הלכך כל מה שהיה מן הבגדי' המעולים וכ"ש כלי זהב ובדולח יש לו למכור אותם אבל אם היתה מבני טובים וממשפחות מיוחסות יש לה לעכב עליו כמ"ש עולה עמו וכו' יצחק ב"י אלפסי ע"כ. ומאי דקשיא לי הוא דמרן ז"ל בסי' צ"ח הביא הך תשובה שכתב הנמוק"י וכתב שמ"ש בעל התרומות בשער א' וכן מצינו בתשו' הרי"ף היא תשו' זו שכתב הנמוק"י ואח"כ הביא תשובת הריב"ש ז"ל שכתב משם הרי"ף בהיפך ולא נתעורר והרב פרח מטה אהרן בח"א ס"ס ק"ג הקשה להרי"ף לפי מה שדקדק מהר"י קולון דכלים העשויין לבלות אדם מקני אותם לאשתו אבל כלי כסף אין מקנה מפני שעשויין להתקשט בהן דא"כ למה תלה הדין באידך תשו' משום דהיא מיוחסת לבגדי שבת והלא עשויין לבלות יעו"ש ועוד הקשה להב"ח ולדידי קשה נמי מהך תשו' הרי"ף דא"א לומר לדעת הרי"ף כמ"ש הב"ח ודוק.