נכסי הגר וכו' חוץ מאכילת הפירות וכו'. וכתב הטור ז"ל בסי' ער"ה וז"ל ויש שהיא חזקה בלוקח ואינו חזקה בנכסי הגר כגון אכילת הפירות דבלוקח הוי חזקה אבל לא בנכסי הגר וכו' והקשו עליו ממ"ש בסי' קצ"ב שהביא דברי רבינו שבפ"א מהלכות מכירה דפסק דאכילת פירות הוי חזקה ודברי הראב"ד דפליג על דברי רבינו וס"ל דבאכילת פירות לא קנה והסכים לדעת הראב"ד יעו"ש והסמ"ע בס"ק י"ח תירץ וז"ל וצ"ל דהטור מיירי כאן בסי' ער"ה בטוען הלוקח שקנה השדה בשטר או בחזקה ואכילת פירות אינו אלא לראיה על הקניה יעו"ש וכן נמי תירץ הרב מל"מ בפ"א מהל' מכירה דדברי הטור דבסי' ער"ה לישנא דגמ' נקט דאמרינן והרי אכילת פירות דבנכסי חברו קנה ובנכסי הגר לא קנה והתם מיירי לענין חזקה ג' שנים וכדאוקמא הראב"ד יעו"ש ומן התימה על הרב ז"ל שלא זכר ש'ר דברי הסמ"ע. וראיתי למרן החבי"ב ז"ל בסי' קצ"ב הגהות ב"י אות ט"ו שהביא דברי הסמ"ע והקשה עליו וז"ל ולא הבינותי זה דא"כ אין מובן לדברי הטור שכתב ויש שהוא חזקה בלוקח ואינה חזקה בנכסי הגר דמה דמות יש זה לזה בלוקח אכילת פירות היא הוראה על הקניה או על החזקה שקדמו ובנכסי הגר האכילה היא החזקה עצמה ואדרבא יותר צודק לומר דאכילת פירות אינו חזקה בנכסי הגר עד כאן עיין להרב הפרישה בסי' זה שביאר כונתו ולפי"ז לק"מ (א"ה ס"ט עיין בס' בני משה שלטון בליקוטיו דף ו' ע"ג דהבין דמ"ש הרב עצמות יוסף בדף נ"ג בסוף דבריו אבל קשה שהטור בסי' קצ"ב הביא דברי הר"א דס"ל דאכילת פירות לא הוי אכילה וכתב דהכי מסתברא עד כאן דכונתו על הרא"ש ומכח זה תמה עליו דהטור לא כתב זה משם הרא"ש אלא מדברי הראב"ד ז"ל וכו' יעו"ש והביא דבריו הרב מטה שמעון בהגהות הטור אות י"ב ואחרי הנשיקת ידי ורגלי קדשו דברי הרב עצמות יוסף מבוארים היטב דמ"ש הביא הר"א דס"ל וכו' היינו הראב"ד שכן בלשון זה מביאים הראשונים ז"ל וק"ל).

המפיץ הזרע וכו'. עי' בהרב המגיד ז"ל וכתב הגהות מיימוני באות ח' וז"ל דהשלכת הזרע לא הוי חזקה אלא א"כ מכסהו אח"כ רשב"ם ז"ל עד כאן והטור ז"ל בסי' ער"ה כתב וז"ל ולפיכך המוצא שדה הגר חרושה וזרעה ולא כיסה אחר הזרעה וצמחו ואכלה לא הוי חזקה ועיין בב"י ובסמ"ע ס"ק ל' ומהתימה למרן החבי"ב ז"ל שכתב בהגהת הטור אות כ"ג וז"ל וה"ה במפיץ זרע לתוך התלמים לא קנה שבשעה שהשביח שבח הבא מאיליו הוא כדאיתא בגמ' ומשו"ה לא כתבו רבינו בעל הטורים דדבר הלמד הוא עד כאן והוא תימה שבפירוש כתבו הטור כדכתיבנא אלא שיש שינוי קצת בלשון וצ"ע.

היתה מחיצה בנכסי הגר וכו'. בפרק עושין פסין (עירובין דף כ"ה) וראיתי להרב זקן שמואל בסי' ער"ה סט"ז שהקשה וז"ל קשה לי על דברי הרב יעקב בעל הטורים למה השמיט ההיא דאמרו בגמ' עשה מחיצה על התל דהוי חזקה בנכסי הגר ושמא דסמך על מ"ש בהל' שבת ואע"ג דיש דברים דהתם מועיל והכא אינו מועיל עכ"ז לזה אין חילוק עכ"ל. ואני בעוניי לא ראיתי שם בגמ' שאמרו דאם עשה מחיצה על התל שקנה בנכסי הגר ולא הוזכר שם כי אם דוקא לענין שבת ולא לענין נכסי הגר וכמו שכן פסקו הפוסקים רבינו ז"ל בהל' שבת פט"ז והטור ומרן ז"ל באו"ח סי' שנ"ח יעו"ש ועיין לרש"י בסוגיין וצ"ע.

גר שמת ובזבזו וכו'. בפ' מי שמת (בבא בתרא דף קמ"ב) מייתי רב ששת הך ברייתא דגר שמת ובזבזו ישראל את נכסיו להוכיח דהמזכה לעובר קנה ודחי אביי דירושה הבאה מאליה שאני ורבא משני שאני התם דמרפיין בידייהו מעיקרא ופריך מאי בינייהו ומשני איכא בינייהו ששמעו שמת ולא מת ואח"כ מת עד כאן ופי' רשב"ם וז"ל צריך לפרש איכא בינייהו בין אביי ורבא בכה"ג גר שמת ובזבזו ישראל את נכסיו והחזיקו ואח"כ שמעו שאשתו מעוברת ושמעו אח"כ שמת העובר ועדיין היו מוחזקין [אי נמי שהחזיקו] אחר ששמעו בו שמת ולא היה מת כששמעו אלא אח"כ מת לאביי דאמר עובר יורש משום דהוייא ירושה הבאה מאליה המחזיקין בראשונה קודם מיתת העובר לא החזיקו אלא מחזיק אחר מיתתו ולרבא דתלי טעמא ברפוי המחזיקין ראשונה ששמעו בו שמת הויא חזקתן חזקה אע"פ שנודע לבסוף דעדין לא מת מ"מ לא מרפיין בידיהם כיון ששמעו בו שמת והעובר לא יצא לאויר העולם ולא זכה לירש דלרבא אינו יורש עד שיצא לאויר והמחזיק בשנייה לא קנה וכו' יעו"ש. והנה מ"ש בתחילת דבריו גר שמת והחזיק ואח"כ שמעו שאשתו מעוברת ושמעו אח"כ שמת העובר ועדיין היו מוחזקין וכו' לא זכיתי להבינו דא"כ מאי בינייהו בין אביי ורבא דבין לאביי דאמר ירושה הבאה מאליה שאני ויש לעובר זכיה ומעכב למחזיק ראשון ולא קנה ובין לרבא כל דלא שמעו שמת העובר עדיין רפוי מרפין בידייהו כיון דבתחילת החזקה עדיין לא שמעו שמת אבל מ"ש אח"כ אי נמי וכו' אתי שפיר כיון שהחזיקו אחר ששמעו שמת ויש ליישב ועיין לרשב"ם גופיה בד"ה לשון קצרה ודוק (א"ה ס"ט עיין להרב תורת חיים בסוגיין מה שהקשה לדברי רשב"ם ולא זכר ש"ר לדברי הרב המגיד בפירקין ועיין להרב לח"מ מה שהקשה על מה שתירץ רבא שאני התם דרפוי מרפיין וכו' דאכתי קשה כיון דהמזכה לעובר לא קנה אמאי חייבים להחזיר וכן הקשה לרבינו ז"ל ותירץ יעו"ש עיין להרב בצלאל בשטמ"ק בסוגיין בד"ה ההוא וכו' יעו"ש).