Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav Chapter 1
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
לפיכך המודר הנאה משופר וכו'. עיין מ"ש הרב שער המלך בדין שלפנינו ע"ד הרשב"א ז"ל הן אמת שלתירוץ הרשב"א שכתב דהיינו טעמא דלא שרינן בהנאת תשמישך עלי משום מצוות לאו ליהנות ניתנו משום דאינו מחוייב להקים זרע מזאת האשה דאפשר לו באשה אחרת קשה שהרי המודר הנאה מחבירו מותר לתקוע לו תקיעת מצוה אע"ג דאפשר לו לשמוע מאיש אחר ואפ"ה שרינן מטעמא דמצות לאו ליהנות ניתנו ואולי דס"ל דטעמא דמודר הנאה מחבירו לאו היינו משום מצוות לאו ליהנות ניתנו וכמ"ש רש"י אלא דס"ל דהיינו טעמא משום דסתם מודר הנאה מחבירו אין דעתו על דבר מצוה כמ"ש התוס' ד"ה המודר הנאה וכו' יעו"ש. ואנכי הרואה דהרשב"א גופיה בח"ד הנדפס מחדש סי' פ"ב דס"ל דטעמא הוא משום מצוות לאו ליהנות נתנו וכדברי רש"י ז"ל (אמר הבן ועיין בתשובת הרשב"א חלק א' סי' תשמ"ו שנשאל במודר הנאה מחבירו ונתן לו לולב לצאת בו על מנת שיחזירהו אי שייך בכי הא מצוות לאו ליהנות נתנו והשיב דביום שני ודאי יוצא דמצוות לאו ליהנות נתנו אבל ביום ראשון לא יצא דהא בעי ולקחתם לכם משלכם ולא בשל איסורי הנאה וכו' יעו"ש הרי דקא סבר הרשב"א דהטעם הוא משום מצוות לאו ליהנות נתנו ולא מטעם דסתם מודר הנאה אין דעתו על דבר מצוה דאי אמרת הכי לאו הוה ליה למינקט משום מצוות לאו ליהנות נתנו כי אם משום דאין דעתו אלא לדבר הרשות ולא לדבר מצוה. ומהתימה להרב שער המלך איך לא הביט בתשובות הלזו דמתבאר שלא כדבריו וק"ל).
סתמו במינו אם נשתייר רובו [שלם] ולא עיכבו הנקבים שנסתמו את התקיעה הרי זה כשר. כתב הרב המגיד ז"ל דדעת רבינו הוא דג' בעינן וכו' והר"ן בפ' ראוהו בי"ד הוכיח סברא זאת מדשקיל וטרי ר' יוחנן אליבא דר' נתן לומר והוא שנשתייר רובו והוא דנפחת רובו וכו' אלמא כוותיה ס"ל דמכשר במינו ואילו ר"י ס"ל הלכה כסתם משנה ותנן אם מעכב את התקיעה פסולה ולא חילק בין מינו לשאינו מינו אלמא בכל גוונא פסל מתניתין אלא ודאי דכי פליגי ר"נ ורבנן בשאינו מעכב את התקיעה היא יעו"ש. וראיתי להרב פרי חדש בסי' תקפ"ו סק"ו שכתב ע"ד הר"ן וז"ל ויש לתמוה על הר"ן ז"ל דהיכי מתוקמא מתניתין כר"נ משום דסתמא קתני ותקשה ליה סיפא דמתני' ואם לאו שאינו מעכב את התקיעה כשר והא מתני' סתמא קתני ומשמע אפי' בשאינו מינו ולדידיה בעינן ג' למעליותא ע"כ. ואשתמיטיתיה ליה דברי הרב לח"מ ז"ל שהקשה מעין זה ע"ד הר"ן ז"ל דנימא דרישא דמתניתין איירי בפרטות בשלא במינו דוקא וסיפא כולל ותירץ דטפי מסתבר לאוקומי רישא כולל מסיפא והשתא הויא כולל בין במינו בין שלא במינו וכו' וסיפא אע"ג דהשתא הוי פרטית אינו דוחק דאית לן למימר אגב רישא נקטיה ע"כ. ועיין בס' מקרא קודש דף ע"א ע"ב יעו"ש.