שא. ענין הרמת קול:

מה. המלה ההיא יורה על ההפלגה וכן מה אדיר שמך (תהילים ח׳:ב׳):

לביא. כן תקרא אם האריות וכן ובני לביא יתפרדו (איוב ד׳:י״א):

רבצה. ענין השכיבה לנוח:

כפירים. כן יקרא ארי בחור:

רבתה. ענין גדול ואימון כמו אשר טפחתי ורביתי (איכה ב׳:כ״ב):

גוריה. כן יקראו ילדי האריות הקטנים וכן בדי גורותיו (נחום ב):

וילמד. ענין הרגל כמו למדו לשונם דבר שקר (ירמיהו ט׳:ד׳):

וישמעו. ענין אסיפה כמו וישמע שאול את העם (ש״א טו) וזהו לפי שאסיפת העם באה ע״י השמעת קול המאסף:

בשחתם. בור וגומא כמו בשחת עשו (תהלים ט):

נתפש. ענין לכידה:

בחחים. הם הטבעות שמשימים בלחיי החיה למושכה ע״י וכן ונתתי חחים בלחייך (לקמן לח):

נוחלה. מלשון תוחלת ותקוה:

שמתהו. מל׳ שימה:

וידע. ענין שבירה כמו ויודע בהם את אנשי סכות (שופטים ח׳:ט״ז):

אלמנותיו. כמו ארמנותיו ובאה הלמ״ד במקום הרי״ש וכן התוציא מזרות (איוב ל״ח:ל״ב) והוא כמו מזלות ובאה הרי״ש במקום הלמ״ד או יתכן שהוא שהוא מל׳ אולם:

ההריב. מל׳ חורבן:

ותשם. מל׳ שממון:

בסוגר. כבלים סגורים:

במצדות. ענין מגדל גבוה וחזק כמו מצדות סלעים (ישעיה לג):

בדמך. כמו בדמותך והוא מל׳ דמות וצורה:

שתולה. נטועה:

מטות. מל׳ מטה ומקל:

עוז. ענין חוזק:

שבטי. מל׳ שבט ושרביט:

עבותים. ענין קליעה וכן ענף עץ עבות (ויקרא כ״ג:מ׳):

דליותיו. ענפיו הגדולים כמו לפנות דליותיו (לעיל וז):

ותתש. ענין עקירה כמו ולא אתוש (ירמיה מב):

הוביש. מל׳ יבש:

התפרקו. ענין שבירה כמו ופרסיהן יפרק (זכריה יא):

ציה. ענין שממון:

בדיה. הם הענפים הגסים וכן ותעש בדים (לעיל וז):