הלז. הזה, כמו (מלכים ב כ״ג:י״ז וז): מה הציון הלז:

המעברות. מלשון עבר וצד:

על מצב. אל מצב:

שן הסלע. בולט היה כשן:

מצוק. מוצב, וכן (שמואל ב טו כד): ויציקו את ארון:

מול. נגד:

מעצור. ענין מניעה, כמו (בראשית טז ב): עצרני ה׳ מלדת:

ונגלינו. מלשון גלוי:

כה. כן:

דומו. המתינו, כמו (יהושע י יב): שמש בגבעון דום:

הגיענו. מלשון הגעה:

תחתינו. במקומינו:

החורים. מלשון חור ונקב:

ויענו. ענין אמירה:

מענה. הוא הקו הישר, שיחרוש החורש כשיעור הראוי, וחוזר וחורש אצלו כמדתו, עד כלותו כל השדה, כמו (תהלים קכט ג): האריכו למעניתם:

צמד. זוג:

ותרגז. ענין רעדה:

הצופים. העומדים במקום גבוה, ומשם צופים למרחוק לראות מה נעשה במלחמה:

ההמון. העם רב:

נמוג. ענין המסה, ורוצה לומר, מוכה ומנוגע:

והלום. ענין הכאה, כמו (שופטים ה כו): והלמה סיסרא:

פקדו. ענין השגחה, כמו (ירמיהו טו טו): זכרני ופקדני:

הגישה. הקריבה:

ובני ישראל. הוי״ו היא במקום עם, וכן (שמות א ה): ויוסף היה במצרים, ורוצה לומר עם יוסף:

אסוף. ענין הכנסה, כמו (בראשית מט לג): ויאסוף רגליו:

ויזעק. ענין אסיפה:

וידבקו. רוצה לומר רדפו להתקרב אליהם:

נגש. קרב:

ויואל. מלשון אלה ושבועה:

טעם. הלוקח אל פיו מעט מן המאכל ואין בה לרדת חדרי בטן, יקרא טעימה:

ביער. הקנים שגדל בהם הדבש, יקראו יער, כמו (שיר השירים ה א): אכלתי יערי עם דבשי:

הלך. מלשון הליכה, ורוצה לומר זב:

ותארנה. מלשון אורה:

עכר. ענין השחתה ובלבול, כמו (בראשית לד ל): עכרתם אותי:

אורו. מלשון אור:

לוא. כמו אם:

משלל. מבזה:

רבתה. מלשון רבוי:

ויעט. ענין פריחה, כמו (לקמן כה יד): ויעט בהם, ורוצה לומר במהירות רב:

בגדתם. פשעתם:

גלו. גלגלו:

פוצו. התפזרו, כמו (שמות ה יב): ויפץ העם:

שיהו. שה שלו:

בזה. במקום הזה:

אותו. עמו:

ונבוזה. מלשון בזה ושלל:

הלום. לפה, כמו (שם ג ה): אל תקרב הלום:

פנות. מלשון פינה וזויות:

ישנו. מלשון יש:

לעבר. לצד:

הבה. תנה, כמו (בראשית כט כא): הבה את אשתי:

תמים. מלשון תם, רוצה לומר דבר שלם ואמת:

ירשיע. יחריד ויבלבל, וכן (איוב לד כט): והוא ישקיט ומי ירשיע, והוא על שם שנכון ביד הרשע חרדה ובלבול:

ויעש. ענין אסיפה, כמו (במדבר כד יח): וישראל עושה חיל:

חיל. אנשי חיל:

שוסהו. ענין דריכה ורמיסה, כמו (שופטים ב יד): שוסים וישוסו:

בן חיל. הוא היודע תחבולות המלחמה:

ויאספהו. הכניסו אליו: