בעט. בקולמוס כמו לשקר עשה עט (לעיל ח):

בצפורן. זהו שעל האצבעות ממעל וכן ועשתה צפרניה (דברים כא) ולפי שדרך האדם לחתוך בצפרניו קרא לעט בלשון צפורן בדרך שאלה:

שמיר. כן נקרא ברזל החזק וכן כשמיר חזק מצור (יחזקאל ג׳:ט׳):

חרושה. חרושה בעומק כחרישה:

לוח. נסר ודף כמו ואת לחותיה (שם כז):

ולקרנות. הם הבליטות שבארבע זויות המזבח וכן ועשית קרנותיו (שמות כ״ז:ב׳) והלמ״ד הוא במקום בי״ת וכן ישבת לכסא (תהלים ט):

ואשריהם. הוא אילן הנעבד:

רענן. ענין לחות ורטיבות כמו בשמן רענן (שם צב):

הררי. מלשון הר:

חילך. עושרך:

לבז. לבזה ושלל:

במותיך. מלשון במה:

ושמטתה. מלשון השמטה ועזיבה כמו שמוט כל בעל משה ידו (דברים טו):

קדחתם. תוקד ענין הבערה ושריפה כמו אש קדחה באפי עליכם תוקד (לעיל טו):

ארור. ענין קללה:

הגבר. האיש:

בשר. ר״ל אדם שהוא בשר:

זרועו. חזקו:

כערער. שם עץ מדברי וכן כערער במדבר (לקמן מח):

בערבה. ענינו כמו במדבר:

חררים. ענינו יובש כמו נחר מפוח (לעיל ו):

מלחה. מלשון מלח:

שתול. נטוע כמו שתולים בבית ה׳ (תהילים צ״ב:י״ד):

יובל. פלגי מים כמו על יבלי מים (ישעיהו מ״ד:ד׳):

ישלח. ענין התפשטות וכן תשלח קציריה (תהלים פ):

חום. מלשון חמימות:

עלהו. העלין:

רענן. ענין לחות:

בצורת. ענין מניעת הגשמים וכן על דברי הבצרות (לעיל יד):

ידאג. מלשון דאגה:

ימיש. ענין הסרה כמו לא ימיש עמוד הענן (שמות י״ג:כ״ב):

עקוב. ענין עקום ועוות וכן כל אח עקוב יעקוב (לעיל ט):

ואנוש. ענין מכאוב חזק כמו אנוש חצי (איוב לד):

חוקר. ענין חיפוש ודרישה:

בוחן. מלשון בחינה ונסיון:

מעלליו. מעשיו:

קורא. שם עוף וכן כאשר ירדוף הקורא בהרים (ש״א כו):

דגר. ענין צפצוף העוף להמשיך האפרוחים אחריו כמו ודגרה בצלה (ישעיה לד):

עושה. ענין אסיפה כמו וישראל עושה חיל (במדבר כ״ד:י״ח):

ובאחריתו. בסופו:

נבל. פחות ונבזה:

כסא. כמו ככסא ותחסר כ״ף השמוש וכן ייטיב גאה (משלי יו) ומשפטו כגהה:

מרום. השמים הרמים:

מראשון. מאז מקדם:

מקוה. מלשון תקוה:

וסורי. מלשון הסרה:

מקור. מעין:

נא. עתה:

אצתי. ענין מהירות כמו ולא אץ לבא (יהושע י׳:י״ג):

אנוש. ענין מכאוב רב:

התאותי. מל׳ תאוה:

נכח. נגד:

למחתה. ענין שבר וכן וצדקתי לא תחת (ישעיהו נ״א:ו׳):

ומשנה. ענין כפל:

ויקשו. מלשון קשה:

ערפם. הוא אחורי הפנים:

השפלה. העמק:

והצתי. ענין הבערה:

ואכלה. ותשרוף וכן כמאכלת אש (שם ט) ארמנות. היכלות ופלטרין:

תכבה. מלשון כיבוי: