קום. הוא ענין זרוז:

האבנים. כן שם הכלי המיוחד ליוצר חרס לעשות עליו מלאכתו ודומה לו וראיתן על האבנים (שמות א׳:ט״ז) שהוא המיוחד אל היולדת:

בחומר. טיט:

לנתוש. ענין עקירה:

ולנתוץ. ענין כתיתה ושבירה וכן לנתוש ולנתוץ ולהרוס (לקמן לא):

ונחמתי. ענין הפוך מחשבה:

יוצר. בורא ומחדש:

מעלליכם. מעשיכם:

נואש. מלשון יאוש ועזיבת הדבר כמו ותאמרי נואש (לעיל ב) שרירות. ענין ראיה והבטה:

שערורית. ענין דבר מגונה ומכוער כמו שמה ושערורה (לעיל ה):

מצור. מסלע:

לבנון. שם יער בארץ ישראל:

ינתשו. כמו ינטשו בטי״ת כי דטלנ״ת מתחלף כמו שיבואו בענין אחד טעה ותעה ונטישה הוא ענין עזיבה כמו כי לא יטוש (ש״א יב):

זרים. מל׳ זר ונכרי:

קרים. מלשון קור וצנה:

נוזלים. מלשון הזלה והטפה כמו יזל מים מדליו (במדבר כד):

שבילי. נתיבות עניינם אחד ענין אורח ומעגל:

סלולה. ענין משמוש התמידות וכן ואורח ישרים סלולה (משלי ט״ו:י״ט):

שריקות. ענין השמעת קול בקבוץ השפתים כשרואים דבר חשוב שנחרב וכן שרקו ויניעו ראשם (איכה ב):

ישום. ענין תמהון כמו פנו אלי והשמו (איוב כא):

ויניד. מלשון הנדה והנעה:

אפיצם. ענין פזור כמו ויפץ העם (שמות ה):

עורף. הוא אחורי הפנים והצואר:

אידם. ענין שבר ומקרה רע כמו הלא איד לעול (איוב ל״א:ג׳):

לכו. הוא ענין זרוז:

נקשיבה. ענין שמיעה והאזנה:

כרו. חפרו כמו בור כרה (תהלים ז):

שוחה. בור כמו שוחה עמוקה (משלי כב):

תן. ענין מסירה:

והגירם. ענין הזלה ושפיכה וכן יגירהו על ידי חרב (תהילים ס״ג:י״א):

שכולות. מי שמתו בניו קרוי שכול:

גדודי. צבאות עם:

ופחים. מלשון פח ורשת:

טמנו. ענין הצפנה:

תמחי. מלשון מחייה ומחיקה: