מימים. מסוף ימים, או מסוף שנה:

ויפקד. ענין זכירה והשגחה, כמו (שמות ג יז) פקוד פקדתי:

תחתיה. במקומה:

לפידים. כן נקרא העץ אשר יקשר בו שלהבת, וכן (ישעיהו סב א) כלפיד יבער, וקראם על שם סופם, כי כשהבעיר בהם האש נעשו לפידים:

ויפן. הפנה:

בתוך. באמצע, כמו (במדבר לה ה) והעיר בתוך:

בקמות. היא התבואה המחוברת לקרקע:

מגדיש. תבואה קצורה מונחים זה על גב זה:

כרם זית. פרדס מאילני זית:

שוק. הוא פרק האמצעי מן הרגל:

ירך. הוא פרק העליון:

בסעיף. הוא שן הסלע, כמו (ישעיהו ב כא) ובסעיפי הסלעים, והוא לשון מושאל מענף האילן הקרוי ׳סעיף׳, כמו שכתוב (שם יז ו) בסעיפיה פוריה, ועל שם שבולטת מהסלע, כענף מן האילן:

וינטשו. ענין פזור, כמו (שמואל ב ה כב) וינטשו בעמק רפאים:

בלחי. אמר על שם סופו, שקראו רמת לחי:

תפגעון. ענין מכת מות, כמו (שמואל ב א טו) גש פגע בו:

עבתים. חבלים, עבות, שזורים בשלשה כפולים:

ותצלח. ועברה:

וימסו. מלשון המסה והמגה:

אסוריו. קשוריו שנאסר בהם:

לחי. כך שם עצם מה מעצמות הראש:

טריה. לחה, כמו (ישעיהו א ו) ומכה טריה:

חמור חמרתים. צבור צבורים, כמו (שמות ח י) חמרים חמרים:

המכתש. הגומא שהשן יושב בה עשוי כמכתשת, והוא שם כלי שדוכין בו בשמים:

עין. מעין: