אפוא. כמו עתה וכן מה לך אפוא (ישעיהו כ״ב:א׳):

התרפס. ענין דריסה ורמיסה כמו ושארה ברגלה רפסה (דניאל ז׳:ז׳):

ורהב. ענין התחזקות כמו ירהבו הנער בזקן (ישעיהו ג׳:ה׳):

נמלה. שם בריה קטנה:

קצין. שר ומושל:

אגרה. ענין אסיפה כמו אוגר בקיץ (לקמן י):

תנומות. היא שינה קלה:

ראשך. ענין עוני ודלות כמו ראש עשה כף רמיה (, שם):

בליעל. בלי עול ר״ל הפורק עול שמים:

קורץ. ענין הנידנוד לרמז הלעג והוא מלשון קרץ מצפון (ירמיה מו) כי ברוב הנידנוד כאלו כורת ומשבר העינים:

מולל. הוא מלשון מלה ודבור ר״ל כאלו מדבר ברגליו דבר הלעג:

מורה. כאלו מלמד דבר הלעג באצבעותיו:

מדינים. מלשון מדון ומריבה:

ישלח. ענין גרוי ושסוי כמו ושן בהמות אשלח בם (דברים ל״ב:כ״ד):

אידו. ענין צער ומקרה רע:

פתע. הוא כמו פתאום:

יפיח. ענין דבור ע״ש שבא בהפחת הפה:

תטוש. ענין עזיבה:

ענדם. ענין קשירה כמו אענדנו עטרות לי (איוב ל״א:ל״ו):

גרגרותיך. מלשון גרון וצואר:

תנחה. תנהג:

והקיצות. ענין הערה מהשינה:

תשיחך. מלשון שיחה ודבור:

ככר לחם. כן נקרא לחם שלם:

היחתה. ענין שאיבת האש ממקומו כמו לחתות אש מיקוד (ישעיהו ל׳:י״ד):

בחיקו. ר״ל בבגדו שממול החיק:

תכוינה. ענין שרפה כמו כויה תחת כויה (שמות כ״א:כ״ה):

וקלון. בזיון:

תמחה. ענין מחיקה:

קנאה. נקמה:

חמת. מלשון חמה וכעס:

כופר. שוחד עניינם כמו פדיון: