אני הגבר ראה עני. ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר אמרה כנסת ישראל לפני השם אני למודה להביא עלי מכות כמו איוב שנ' (איוב לד ז) מי גבר כאיוב וכשם שבאו על איוב באו על ישראל ואיוב היה משל לישראל כשם שאיוב תחלה אבד ממונו ואחר כך בניו ואחר כך לקה בגופו כך ישראל תחלה לקחו מגיני הזהב וקצצו דלתות ההיכל ולקחו כל אוצרות המלכים ואחר כך סילה כל אביריי ואחר כך גת דרך י"י לבתולת בת יהודה עד אשר טפחתי ורביתי לכך נא' אני הגבר ראה עני דומה אני לגבר אשר ראה עני זה איוב. בשבט עברתו בחמת אפו ובחמתו וכן הוא אומ' (תהלים פט לג) ופקדתי בשבט פשעם ואו' (ישעיה י ה) הוי אשור שבט אפי ששבט עברתו של השם הוא הרשע וגם נקרא חרב שנ' (תהלים יז יג) פלטה נפשי מרשע חרבך לכך נא' בשבט עברתו שהביא עלי את הכשדים הגוי המר והנמהר שהם שבט עברתו. ס"א אני הגבר ראה עני בשבט עברתו ייאוסו צל אומו כי גרנט מלי אכרי פמטוטו (?) כך אדמה עלי יכול כל אדם לומ' זה האיש ראה עני בשבט עברתו של השם מכל הנביאים שהתנבאו על החרבן שהרי כמה נביאים נתנבאו על חרבן הבית ובכולם לא חרבה הבית בימיהם כי אם בימי. (תוספות המאור הגדול רש"י ז"ל)

אותי נהג ויולך חשך ולא אור. כנגד שתי חרבנות ממשמע שנ' חשך איני יודע דלאו אור ומאי ולא אור בלא נבואה שנ' (תהלים עד ט) אין עוד נביא. ד"א ולא אור בלא תורה ונעו מים אל ים.

אך בי ישוב. במכות משונות זה מזה על הראשונה פקודה שניה ממהרת.

בלה בשרי ועורי. בשרי זה צבור ועורי זה סנהדרין כשם שהעור מכסה הבשר כך הם מכסים ומגינים על ישראל בזכותן. שבר עצמותי אלו גבורים העצומים השרים והסגנים.

בנה עלי ויקף. כאדם שמשימין אותו בתוך הבנין כל זמן שראשו חוץ מן הבנין ורואה אוירו של עולם יש לו נחמה ומביאין לו לאכול והוא חי שם כיון שבונין למעלה מן הראש אז תבא לו התלאה כך ישראל לא דיי שגלו אלא שנתפזרו עוד בכל פינה מהם מעבר לנהרי כוש ומהם לנהרי חשך ומהם בדופני של אנטוכיא שהכתו' (יואל ד ו) מעיד עליהם ואת בת יהודה מכרתם לבני היוונים למען הרחיקם מעל גבולם.

במחשכים הושיבני. זה שאמ' דוד (תהלים פח ז) שתני בבור תחתיות במחשכים במצולות זו היא הגולה שהיא חשך ואפלה. כמיתי עולם ולא מיתי עולם ממש מלמד שיש עוד תקוה שנ' (ירמיה לא יז) ויש תקוה לאחריתך נאם י"י וגו':

גדר בעדי. שהסתיר נבואתו מישראל לפיכך לא אצא שאי אפשר לישראל לצאת מן הגלות בלא נבואה. הכביד נחשתי שפיזרני בן האומות שלא תמצא מהם ריבותים יחד.

גם כי אזעק ואשוע. שכמה שנים ישראל צועקים בגלות (תהלים מד כד) עורה למה תישן י"י (תהלים סט ב) הושיעני אלהים כי באו מים עד נפשי. שתם תפלתי ששם מחבת ברזל בינו ובין ישראל. שתם כתי' בשי'ן כמו (במדבר כד ג) שתום העין.

גדר דרכי בגזית. כענין שנ' (הושע ב ח) הנני סך את דרכך בסירים לא נתן לי פתח לשוב נאספו הנביאים כלו החוזים בטלו הרואים ואין בנו כח במה להשען.

דוב אורב הוא לי. זו מלכות פרס שנמשל כדוב דכתי' (דניאל ז ה) וארו חיווא אחורי דמיא לדוב. תני רב יוסף אלו הפרסיים שאוכלין כדוב ושותין כדוב ומסרבלין שיער כדוב ואין להם מנוחה כדוב. ארי במסתרים ארי קרי אריה כתיב זה נבוכדנצר דכתי' ביה (ירמיה ד ז) עלה אריה מסבכו לכך נאמ' כדוב כארי ומהו שנא' הוא י"י הוא גזר ונהיה כענין שנ' (ירמיה כה ט) וקראתי לי נבוכדנצר עבדי.

דרכי סורר ויפשחני. לשון משנה ופשח אילן שנפשח קושרין אותו בשביעית כלומ' לאחר שהגלני בגלות סורר דרכי. ד"א דרכי סורר ראה השם שהייתי סורר כבן סורר ומורה לפיכך ויפשחני הבקיעני כענין שנ' (ירמיה נב ז) ותבקע העיר מיד שמני שומם.

דרך קשתו ויציבני כמטרה לחץ. כשם כמשימין המטרה והכל יורין בו כך שמני בגלות וכל האומות יורין בי ומכין אותי ובוזזין ומחרפין ומגדפין אותי.

הביא בכליותי בני אשפתו. אלו החצים שבתוך האשפה אלו הם דאגות הגלות ומצוקות הגלות וכן הוא אומ'.

הייתי שחוק לכל עמי. ולמה חסר מ"ם אלו כשדים שהם אומה שפלה מכל האומות שנ' (ישעיה כג יג) הן ארץ כשדים זה העם לא היה. נגינתם כל היום מתלוצצים בישראל וכן הוא אומ' באיוב (איוב ל ט) ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה ודוד הוא או' (תהלים סט יג) ונגינות שותי שכר שהאומות אוכלין ושותין ומשתכרין ומספרין בישראל ומלעיגים אותם.

השביעני במרומים. חרבן ראשון ושני.

ויגרס בחצץ שני. השם אמר ליחזקאל (יחזקאל יב ג) בן אדם עשה לך כלי גולה ור' חייא ורבא ור' שמעון בן חלפתא אמרו חמת וקערה ושטיח וכל אחד ואחד משמש שנים או ג' דברים. חמת ממלאה קמח ונותנות תחת ראשו קערה אוכל בה ושותה בה שטיח לש בו וישן עליו אמר השם אני אמרתי (יחזקאל כד כד) והיה יחזקאל לכם למופת ככל אשר עשה כן תעשו ואתם לא עשיתם כן אלא גליתם ולא היה במה ללוש והיו גומות עושין בארץ ולשין בהן והצרורות נרכסין בעיסה והם אוכלין ושינם קהות שנ' ויגרס בחצץ שני ודומה לו (משלי ב יח) ואחר ימלא פיהו חצץ. ויגרס לשון שיכור כמו (תהלים קיט ב) גרסה נפשי לתאוה והוא לשון שבור כלומ' אמר דוד נשתברה נפשי לתאוה של השם. הכפישני באפר. הטביעני בתוך האפר. הכפישני אין לו דמיון במקרא והוא לשון תלמוד כופש לשון אונס.

ותזנח משלום נפשי. על עון אשר זנחה משלום נפשי שזנחתי התורה שכתו' בה (משלי ג יז) דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום על כן נשיתי טובה יצאתי בגלות ונשיתי ארץ טובה ורחבה וכן הוא אומ' (הושע ח ג) זנח ישראל טוב אויב ירדפו מה טעם אויב ירדפו משום דזנח ישראל טוב.

ואומר אבד נצחי וגו'. ואומר לפי הצרות שבאו עלי ואורך גלותי יש לי לומ' אבד נצחי אבל תוחלתי מיי" כענין שנ' (תהלים מ ב) קוה קויתי י"י ואומ' (תהלים מב ו) מה תשתוחחי נפשי.

זכור עניי ומרודי. אמרה כנסת ישראל לפני השם זוכרת אני בעניי על המרדים שמרדתי ולענה ורוש שהושקתני בכל דור ודור שהם עומדין עלינו לכלותינו ד"א זכור עניי ומרודי ולענה ורוש ואיפיק דין לדין.

זכור תזכור ותשוח עלי נפשי. אמרה כנסת ישראל לפני השם רבונו ש"ע בטוחה אני כי זכור תזכור מה שעשו לי אומות העולם אבל תשוח עלי נפשי עד שתבוא הנקמה עליהם נפשי משתוחחת.

זאת אשיב אל לבי. כי כתובת בה (דברים לב לז) כי ידין י"י עמו ועל עבדיו יתנחם וא' (דברים לב מג) כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכן דוד או' (תהלים קיט צב) לולי תורתך שעשועי וגו' וכפשוטו של פסוק זאת אש'יב אל לבי חסד על החסד שאמר למטה חסדי י"י כי לא תמנו.

חסדי י"י כי לא תמנו. חסדי י"י בכל דור ודור עם ישראל וכן אמר ישעיהו (ישעיה סג ז) חסדי י"י אזכיר תהלות י"י תחלת יצאו ישראל ממצרים בחסדו היה ולא מטובם כשהוציאם מבבל לא בזכותם אלא בחסדו וכן כשהשם ירצה לקבץ את ישראל מן הגלות לא מפני מעשיהם הטובים כי אם למענו שנ' (יחזקאל לו כב) לא למענכם אני עושה בית ישראל כי אם למעני ולמען שמי המחולל בגוים לכן הוא או' חסדי י"י כי לא תמנו כי לא תמנו הנו'ן טפילה וראיה כי אמר למטה כי לא כלו רחמיו. חסדי י"י גדולם הם כי לא תמנו בין האומות כי לא כלו רחמיו. חסדי י"י אשר הבטיחנו כי אני י"י לא שניתי ואתם בני יעקוב לא כליתם ואומ' (ירמיה ל יא) כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הפיצותיך שמה אך אותך לא אעשה כלה.

חדשים לבקרים. חדושים אתם עתיד לעשות את ישראל כענין שנ' (ישעיה מג יט) הנני בורא חדשה עתה תצמח בארץ (ירמיה לא כא) נקבה תסובב גבר ואמר (ישעיה סו כב) כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה. לבקרים אתה עתיד להצמית כל רשעי ארץ רבה אמונתך לקיים דברך שאמרת אצמית לי כל רשעי ארץ. ס"א חדשים לבקרים מתיך שאתה מחדש בכל בקר ובקר נשמתנו יודעים אנו שרבה אמונתך לגאלינו.

חלקי י"י אמרה נפשי. אמרה כנסת ישראל לפני השם רבונו של עולם לא בחרתי באלוה אחר אלא באלהי השמים והארץ שנ' (תהלים טז ה) י"י מנת חלקי וכוסי וגו' כי חלק י"י עמו על כן אוחיל לו כמו שנ' (ישעיה ל יח) אשרי כל חוכי לו.

טוב י"י לקוויו. יכול לכל ת"ל לנפש תדרשנו שנ' (דברים ד כט) כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך.

טוב ויחיל ודומם. טוב הוא לישראל ליחל לשם כענין שנ' (תהלים קל ז) יחל ישראל אל י"י כי עם י"י החסד. ודומם זהו שאמר דוד (תהלים לט ב) אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני. לתשועת י"י עד שתבוא הישועה מלפני השם.

טוב לגבר. אמר ירמיהו אילולי הייתם נושאים עול מלכות שמים מתחלה לא גרמתם לעצמכם גלות שנ' (משלי כב ו) חנוך לנער אלא למימי אבותיכם סרתם מאחרי לפיכך תפשתם הדרך ההוא עד שגליתם.

ישב בדד וידום. כיון שרואה אדם שיש יסורין באין עליו לא יבעט בהם אלא מאחר שגליתם תסבלו עול הגוים. כי נטל עליו כי כן השם נטל עליו ונגזרה גזירה עד עת קץ לפיכך יתן ישראל בעפר פיהו ויפל בתחנונים לפני בוראו בכל יום ויום אולי יש תקוה אולי יזכור להם זכות אברהם אביהם שאמ' (בראשית יח כז) ואנוכי עפר ואפר.

יתן למכהו לחי. כענין שאמר ישעיהו (ישעיה ג ו) גוי נתתי למכים.

כי לא יזנח לעולם י"י כענין שנ' (ישעיה נז טז) כי לא לעולם אריב.

כי אם הוגה ורחם כרוב חסדיו. חסדו כתי' למה זש"ה (תהלים צח ב) זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל.

כי לא ענה מלבו. כלומ' כשהשם מביא צרה על ישראל אינו עושה כרצונו לענותם אלא למה ויגה בני איש על שהוא רואה אותם מתגאין בעצמן ומתנשאין זה על זה הוא משפילם עד גיא שאול תחתית ומנין שהשם אינו חפץ במיתת הרשע שנ' (יחזקאל יח כב) החפוץ אחפוץ במות המת. ד"א ויגה ויכה כמו כנתו גנתו כלומ' ואף לא הכה בני איש מלבו.

לדכא תחת רגליו. להודיע לכל שהוא שליט בעולמו ויש לא כח לדכא תחת רגליו כל בני אדם נקראים אסירים בעולם שנ' (איוב יא י) אם יחלוף ויסגיר ויקהיל כדי שיחזרו בתשובה ודומה לו והם תוכו לרגליך.

להטות משפט גבר. בתמיהה כלומ' אין השם רוצה להטות משפטו של אדם ולמה אמר גבר כענין שנ' (תהלים קכח ד) כי כן יבורך גבר ירא י"י כלומ' בזמן שיש צדיקים אין השם רוצה להטות דינם ולא דין שום אדם בעולם שהוא ירא שמים. נגד פני עליון שאין לפניו לא משוא פנים ולא מקח שוחד ולא עוולה ואי אפשר שיהיה השם מטה משפט גבר.

לעות אדם בריבו. אינו ראוי לפני השם לעות את האדם בריבו אלא כי פועל אדם ישלם לו כך הרבה היה רוצה השם שיהיו ישראל יושבין על אדמתם אבל בעוונם גלו.

מי זה אמר ותהי. כלומ' כל זמן שהשם היה חפץ בישראל מי זה מן האומות אמר ותהי מחשבתו שהרי פרעה אמר (שמות א כב) כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו הלא י"י לא צוה ובשביל שלא צוה ראה מה כתב (שמות א יב) וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ פרעה אמר (שמות טו ט) ארדוף אשיג וכתי' (שמות טו ד) מרכבות פרעה וחילו (שופטים ד יג) סיסרא בא על ישרא בט' מאות רכב ברזל והשם לא צוה לפיכך נחל קשון גרפם סנחריב עלה על ירושלם וחירף ויגדף והשם לא צוה וראה מה כתי' (מ"ב יט לה) ויצא מלאך י"י ויך במחנה אשור אבל נבוכדנצר בעבור שצוהו השם מיד עלה בירושלם והצליח כענין שנ' (ירמיה כז ו) ועתה אנוכי נתתי את כל הארצות האלה ביד נבוכדנצר.

מפי עליון לא תצא. אמר ר' אלעזר משעה שאמר השם למשה (דברים ל טו) ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב מאותה שעה מפי עליון לא תצא הרעות והטוב כלומ' מיום שנתנה התורה מיד נתן ענשה ושכרה ועל לא שמרו ברית י"י אלהים גלו ולכך נאמ' מפי עליון לא תצא כלומ' מפי השם אינן יוצאין אלא מפי התורה.

מה יתאונן אדם חי. ר' יודן או' מה יתאונן אדם חי כלומ' למה יתאונן אדם ויאמ' כי אבדה תקותי על שחטאתי אבדה תקותי חי כלומ' בהיותו חי יכול לעשות תשובה. גבר על חטאיו חטאו כתי' אפילו על חטא אחד צריך לעשות תשובה יתגבר על יצרו ויחזור בתשובה לפני השם וכן הוא או' (קהלת ט ס) כי מי אשר יחובר אל כל החיים יש בטחון.

נחפשה דרכינו ונחקור. אחר נחפשה דרכינו כעינן שנ' (צפניה א יב) אחפש את ירושלם בנרות ונחקורה מעשינו אחר כן ונשובה עד י"י גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנ' עד י"י ואו' (הושע יד ב) שובה ישראל עד י"י אלהיך.

נשא לבבנו אל כפים. נחזור בתשואה ונתפלל לפני השם בכל לב. אל כפים עם נשיאת כפים כענין שנ' (תהלים קמג ו) פרשתי ידי אליך ואחר כך אל י"י בשמים תפלתנו יהיה נכונה לפני השם ורז"ל אמרו נשא לבבנו אל כפים נשיב דעתינו אל מעשה ידי רוע כפינו ונשליכה ממנו ואז תתקבל תפלותינו לפני אבינו שבשמים והמשל משל לאדם שתופש השרץ בידו וטובל עד שלא זרק מידו לא עלתה לו טבילה.

נחנו פשענו. רב הונא בשם רב יוסף אמ' אנחנו פשענו ומרינו באמונתינו אתה לא חסת באמונתך אלא סכותה באף ותרדפנו.

סכותה באף ותרדפנו. כגבור שמשים הצינה לפניו והחרב בידו ומכה בכל כחו ואין הצינה צריכה אלא מפני היראה כי אם כדי שלא תרחם עליהם סכותה לך.

סכותה בענן לך. שאפילו בשעת תפילה לא תעבור דאמ' ליה שמואל לר' חנינא בר פפא שמעתי עליך שאתה בעל אגדה מהו סכותה בענן לך אמ' לו שערי תפלה פעמים פתוחים פעמים נעולים וכן הוא אמ' (תהלים סט יד) ואני תפלתי לך י"י עת רצון.

סחי ומאוס. על שסכותה בענן לך והאריך גלותינו וכמה תחנות וכמה בקשות עושין ישראל בכל יום ויום ובכל דור ודור דור אחר דור ואינם מקובלות על כן סחי ומאוס הושמנו בקרב העמים שהם עצמם תמיהין על ארך גלותינו והיאך עזבנו אלהינו לארך זמן כזה שיודעים גלות מצרים וגלות בבל היה לזמן וזה ארך הרבה והם תמיהין על אשר האריך השם אפו עליהם וקצף על בניו כמה שנים וזה אינו אלא מפני שסכותה בענן לך.

פצו עליהם פיהם. אמ' הואיל וכל כך נוטשנו בגלות אין להם תקוה ותוחלת לכך אמ' ירמיהו פצו עלינו פיהם ראה ברוח הקדש ארך הגלות ואמ' עתידין אומות העולם לפצות פה על ישראל ולומ' להם אין ישועה לכם באלהים סלה.

פחד ופחת היה לנו. ראה ירמיהו ארך הגלות אחזנו פחד ורעדה מן האומות הצרות שהן כמו השוחות והפחתים השאת והשבר שנאה ושברון שאיתם של אומות העולם משבר את לבנו שעומדים עלינו בכל יום ויום להוציאנו מתחת תורת אלהינו. ועל אלה.

פלגי מים תרד עיני. על שארך על עמי הקץ. וכן הוא אומ' (ירמיה ח כא) על שבר בת עמי השברתי.

עיני נגרה. כמים המוגרים במורד. ולא תדמה מאין הפוגות שאומות העולם אין מפיגין מגזירתם כמו (איכה ב יח) אל תתני פוגת לך ואל תדם בת עיניך וכמו (חבקוק א ד) על כן תפוג תורה.

עד ישקיף וירא. עד יערה עלינו רוח ממרום עד יכונן עד ישים את ירושלים וכן הוא אומ' (תהלים קב כ:כא) כי השקיף ממרום [קדשו] י"י משמים אל ארץ הביט לשוע אנקת אסיר וגו'.

עיני עוללה לנפשי. כלומ' עיני (ניערה) כנערה על נפשי מכל איברי מצינו שהגידים של אדם נקראו בנות כמו (קהלת יב ד) וישחו כל בנות השיר. עירי גופי וכן הוא אומ' (קהלת ט יד) עיר קטנה ואנשים בה מעט. ס"א עיני עוללה לנפשי יותר חזקתני עין הרע שלי בראותי עצמי בשלוה מכל בנות עירי מכל האומות שהיו סביבות ירושלם כמו בנות ציון והם סביבי ציון.

צוד צדוני כצפור. מגולה אל גולה צדוני עד שאני נמלט מתחת ידו של זה כענין שנ' (תהלים קכד ז) נפשנו כצפור נמלטה עוד היו רודפים אחרינו כיוצא בהם וכן הוא או' (תהלים קב ט) שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג מפינה לפינה ומגג לגג מאומה לאומר וממלכות למלכות. אויבי חנם וכן הוא או' (תהלים לה ז) כי חנם טמנו לי.

צמתו בבור חיי. לא דיי שצמתו בבור חיי אלא שיידו אבן בי אחד אחד הנופל וכן הוא או' (תהלים סט כז) כי אתה אשר הכית רדפו ועוד צמתו בבור חיי כמו דניאל שהשליכו אותו לגוא ארייוותא.

צפו מים על ראשי אמרתי. כענין שנ' (תהלים קכד ה) אזי עבר על נפשנו המים הזידונים ואו' (תהלים סט ג) טבעתי ביון מצולה אמרתי נגזרתי כענין שאמר יונה (יונה ב ה) ואני אמרתי נגרזרתי מנגד עיניך כן ישראל או' בגלות נגזרתי שנ' (יחזקאל לז יא) בן אדם כל העצמות האלה כל בית ישראל הם אבדה תקותנו נגזרנו לנו אלו בנות הגלות.

קראתי שמך י"י. כשם שיונה קראך ממעי הדגה וממצולות ימים מבטן שאול כן ישראל קוראים מתוך הגלות מבין האומות שנקראו בור תחתיות שנ' (תהלים פח ז) שתני בבור תחתיות שעתיד השם לשמוע תפלת עמו ישראל ולהוציאם לרוויה ולרווחה.

שמעת. פירושו תשמע כדכתי' (תהלים פה ב) רצית י"י ארצך שבת שבות יעקוב וכל הפרשה כולה ופירושה להבא. תרצה י"י ארצך תשיב שבות יעקוב ללמדך שכל מה שעתיד השם לעשות כאלו נעשה וכן הוא אומ' (ישעיה מב טז) אלה הדברים עשיתים ולא עזבתים ומתרגמינ' אעבדינון ולא שבקינון.

קרבת ביום אקראך. כל זמן שישראל בצרה בגלות מהם קוראים מתוך צרתו והשם מושיעם.

רבת י"י ריבי נפשי. פירו' תריב י"י ריבי נפשי שמכבידין. עולם עלי ומציקים נפשי להכניעי מתורתך אעפ"כ מתחנן אנכי לפניך שתגאל חיי שלא לטמנני ביניהם.

ראית י"י עוותתי. ראה היאך אומות העולם רצים לעוותני מתורתך כענין שנ' חבלי רשעים עותוני מתורתך. שפטה משפטי. אין אדם יכול לשפוט משפטי מבלעדך שנ' (דברים לב לו) כי ידין י"י עמו ועל עבדיו. וכן דוד אומ' (תהלים ט ה) כי עשית משפטי ודיני.

ראית כל נקמתם. תראה כל מה שהם עושין לי ותביא עליהם נקמת דינם כי כל מחשבותם לי כשם שיושבין בבתי ע"ז שלהם ובבתי משתאותיהן אין כל מחשבותם אלא עלי וכן דוד אומר (תהלים קיט צד) לי קוו רשעים לאבדני אין מחשבותם אלא זה אעפ"כ עדותיך אתבונן.

שמעת חרפתם י"י. שהם מחרפים אותנו שנ' (תהלים פט נב) אשר חרפו אויביך י"י כל מחשבותם להתגולל עלי ולהתעולל עלילות רשע.

שפתי קמי והגיונם. אלו שהם קמים עי שפתם והגיונם עלי כל היום אומרים היאך נפלה בידינו אומה זו והיאך לא נפקדו עדיין והם עצמם תמיהין על ארץ מלכותם כי יודעים שאין בהם ממש ועל כן כל היום אנחנו להם למשל וכן הוא אומ' (תהלים קב ט) כל היום חרפוני אויבי מהו כל היום דור אחר דור וכן הוא או' (תהלים מד כג) כי עליך הורגנו כל היום כל היום כלמתי נגדי.

שבתם וקימתם הביטה אני מנגינתם. מרגינתם (בראשית יד כ) נו"ן במקום רי"ש כמו נאצר ראצר שהם רוגנים עלי:

תשיב להם גמול י"י. וכן אמר ישעיהו (ישעיה נט יח) כעל גמולות כעל ישלם וכן או' דוד (תהלים כח ד) תן להם כפעלם וגו'.

תתן להם מגינת לב. טירוף הדעת והוא לשון יוון אמגינה תאלתך מגזיר' אלה ישמע וכן תאנה מן (יחזקאל כא יג) אנה לידו (מ"ב ה ז) מתאנה לי. תאלתך כל האלות שאמרת ושכתבת בתורתך (דברים ל ז) ונתן י"י אלהיך כל האלות האלה על אויביך יחולו עליהם.

תרדוף באף ותשמידם. כענין שנ' (מיכה ה יד) ועשיתי באף ובחימה. מתחת שמי י"י מתחת פרס השמים שלא יהיה להם זכר בעולם שאתה איש מלחמה שאתה אל קנוא ונוקם י"י ואו' (ישעיה מב יג) י"י כגבור יצא.