ויקרא אל משה. מכאן שלא יכנס אדם לביתו של חברו עד שיאמר לו היכנס:

אל משה. מלמד שהיה לו י' שמות ולא היה קוראו אלא משה:

וידבר י"י, פנים אל פנים. כאשר ידבר איש אל רעהו:

אליו:

למעט את אהרן מן הדבור:

מאהל מועד. מלמד שהיה הקול נפסק ולא היה יוצא חוץ לאהל, יכול שהיה הקול נמוך, ת"ל וישמע את הקול (במדבר ז פט), קול המפורש בכתובים, קול ה' בכח קול ה' בהדר (תהלים כט ד):

לאמר. לך ואמור לישראל:

דבר אל בני ישראל. בני ישראל סומכין, ואין בנות ישראל סומכות:

ואמרת אליהם. לרבות כל האמור בענין כשם שאין סומכות על העולות כך אין סומכות על השלמים:

אדם. לרבות את הגרים:

כי יקריב. כלומר עולה נדבה רשות:

מכם. להוציא את המשומדין:

קרבן לה'. ולא כתיב לה' קרבן שיקדים הקדישן להקרבתו, ר' שמעון אומר מכאן שלא יזכיר אדם שם שמים לבטלה וקל וחומר ומה על הקדשים אמר הכתוב קרבן לה', ולא הזכיר שם שמים תחלה שמא יעכב ויחזור בדברו, על דבר הרשות על אחת כמה וכמה. ר' יוסי אומר כל מקום שנאמר קרבן אמור סמוך ליו"ד ה"א, שלא יתן [פתחון פה] למינים לרדות, מלשון וירד מים עד ים (תהלים עב ח), כלומר יגברו על ישראל, דאילו נאמר אלהים היו אומרים לע"ז נמי שרי למיקרב:

מן הבהמה. להוציא את הרובע לאדם, ואת הנרבע מאדם:

מן הבקר. להוציא את הנעבד:

ומן הצאן. להוציא את המוקצה להקריבו לע"ז:

ומן הצאן. להוציא את שנגח ומת, והוא הדין אם נשכו או בעטו או רבץ עליו להמיתו:

תקריבו. מלמד שעולת נדבה באה משני בני אדם בין של בהמה בין של עוף:

את קרבנכם. מלמד שהיא באה נדבת צבור, שאעפ"י שהצבור מביאין עולת חובה מביאין עולת נדבה, וממקום שהיחיד מביא שם הצבור מביא, דהיינו בקר וצאן, ואם תאמר מאחר שנאמר מן הבהמה למה לי מן הבקר ומן הצאן, אלא לפי שהחיה בכלל בהמה, דכתיב זאת החיה אשר תאכלו וגו' (ויקרא יא ב), לפיכך פירש, ושמא תאמר אם הביא כשר, חזר וכתב תקריבו, לעכב שלא יביא אלא בקר וצאן:

אם עולה קרבנו. להביא עולת חובה שתהא כדין עולת נדבה שיהא כל הפסולין הללו פוסלין בה:

מן הבקר. להוציא את הטריפה:

זכר. להוציא טומטום ואנדרוגינוס:

תמים. באם שאינו תמים אינו לרצון:

יקריבנו. כלומר יקדישנו. ר' יוסי אומר יקריבנו יבקרינו. ואמר ר' יוסי שמעתי בשוחט תמיד בשבת שאינו מבוקר שחייב חטאת משום דשחוט בשבת, ותנן נמי במס' תמיד נכנסו ללישכת הכלים וכו' והשקו את התמיד בכוס של זהב, אע"פ שהיה מבוקר מבערב היו בודקין אותו לאור האבוקות:

אל פתח אהל מועד. מטפל בו ומביאו אל אהל מועד:

יקריב אותו. מאחר שנאמר יקריבנו מה תלמוד לומר יקריב אותו, אלא לרבות אפילו נתערבה...: