Migdal Oz on Mishneh Torah, Eruvin Chapter 6
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מי שיצא מן המדינה וכו' עד לכל רוח. פרק מי שהוציאוהו (דף נ"א):
לפיכך כשהוא מהלך ממקום עירובו עד חוץ לתחום אינו עירוב. פ' כיצד מעברין (דף ס'):
אין מעברין עד הרי זה עירוב. פ' בכל מערבין ופ' כיצד משתתפין:
כל שמשתתפין בו עד מן השתוף. פ' חלון ופ' כיצד משתתפין (דף פ"ב פ"ג):
וצריך שיהא הוא וכו' עד אלא מלאכה. פ' בכל מערבין (דף ל"ב):
נתנו בראש הקנה או בראש הקונדס הצומחין מן הארץ וכו' עד הרי זה עירוב. פ' בכל מערבין (דף ל"ו): כתב הראב"ד ז"ל אנן קונטס תנן כו' ולא אמר אלא על הקנה, עכ"ל: ואני אומר ספרים חלוקים הם וכ"כ בעל הערוך והטעות שהזכיר איני רואה אותו דהא בגמרא מייתי עליה כל דבר שמשום שבות כלומר שהוא מחובר ומה לי קנה ומה לי קונדס. והרב רבי נתן בעל הערוך ז"ל פירש שקונדס שהוא כעין קורות גדולות ארוכות עומדות כעין עמודין:
כל המניח עירובו עד להגיע אל עירובו: כתב הראב"ד זה שנה משנתנו כר"א דאמר באמצען ואינו כן אלא כר' יהודה, עכ"ל: ואני אומר כבר כתבתי בענין והוא באמצען מה שנראה לי באותו ענין רק בנדון שלפנינו פשוט הוא בפרק בכל מערבין גמרא מתניתין דנתגלגל חוץ לתחום דגרסינן אמר רבא לא שנו אלא שנתגלגל חוץ לד' אמות אבל נתגלגל בתוך ד' אמות הנותן את עירובו יש לו ד' אמות וכן הביאה ר"י אלפס ז"ל בהלכות:
נתגלגל העירוב עד הרי זה עירוב. פ' בכל מערבין (דף ל"ה):
אמרו לו שנים עד הרי זה עירוב. פ' במה מדליקין (דף ל"ד) וסוף פרק הדר (דף ע"ו):
נפל על העירוב או שינפח ויהלך. הכל פ' בכל מערבין (דף ל"ה):
רבים שרצו להשתתף עד במקום שירצו. ריש פ' כיצד משתתפין (דף פ"ב):
ואם עשה אחד עירוב עד שרצה זה. פ' חלון (דף פ"ו):
ואם הודיעו מבע"י עד על ידו עירובי תחומין. פ' כיצד משתתפין (דף כ"ב):
נותן אדם מעה לבעל הבית עד ומערב עליו בו. פרק חלון (דף פ"א):
מערב אדם וכו' עד בעירוב עצמן. ריש פרק כיצד משתתפין:
קטן בן שש שנים עד שתי סעודות לעצמו. פרק כיצד משתתפין:
הרוצה לשלח עירובו עד להוליך את העירוב. פרק בכל מערבין (דף ל"א):
וכן רבים עד משלחין. פ' כיצד משתתפין:
אחד או רבים כו' עד ייחדו לו רוח: כתב הראב"ד ז"ל שנה משנתנו כמ"ד יש ברירה, עכ"ל: ואני אומר הלכה כן:
האומר לחבירו וכו' עד הרי זה עירוב. פ' התקבל במסכת גיטין ובהלכות גדולות:
כשם שמברכין על עירובי חצרות וכו' עד סוף הפרק: כתב הראב"ד ז"ל והיכן צונו לערב בתחומין וכו' והיאך יאמר וצונו על מצות עירוב: ואני אומר כבר נתחבטו בזה רבים וגדולים מן הראשונים והסכימו עם האומר לברך ומאי וצונו מלאו דלא תסור שמצוה לשמוע דברי חכמים בין להקל בין להחמיר. ובפ' כיצד מעברין מוכח מדברי סופרים שלא יצא אדם בשבת חוץ לעיר יותר מאלפים אמה וילפינן לה ממגרשי הערים והעובר מכין אותן מכות מרדות ובירושלמי מוכיח אותו מן התורה דגרסינן הגיעוך סוף תחומי שבת שאינן מחוורין דבר תורה רבי מנא בעי ניחא אלפים שאינו מחוור ארבעת אלפים מחוור הוא ר' שמעון בן מנסיא בשם ר' אחא אין לך מחוור מכולם אלא תחום י"ב מיל כנגד מחנה ישראל משמע שזה מחוור אפילו לרבנן דר"ע ובסוטה פרק כשם מוכח דתחומי אלפים אמה מדברי סופרים וגם רבותינו בעלי התוספות פסקו כן סוף פ"ק דמסכת עירובין בראיות ברורות כדאשכחן פרק בכל מערבין דא"ל רבא לר"נ ובפ' מי שהוציאוהו דא"ל רבא לאביי וכהנה רבות וכ"כ הר"ם מקוצי בספר מצות ל"ת וחילק בין תחום י"ב מיל לאלפים אמה כמ"ש ר"י אלפס ז"ל סוף פ"ק דמסכת עירובין וכמ"ש ר"מ ז"ל ריש פרק כ"ח דהלכות שבת והר"ז בעל המאור חלק עליו לקבוע אותן מן התורה וגם הרמב"ן ז"ל הציע בזה הצעה גדולה בספר המלחמות אין לי צורך בזה החבור להאריך בו רק על מה שבאתי עכשיו לומר כי עירובי תחומין דרבנן ואסיקנא פרק במה מדליקין דכל מצוה שהיא מדברי סופרים מברכין עליה וכבר הוכחתי והארכתי בזה סוף הלכות ברכות וגם פ"ג מהלכות מילה ושם כתבתי תשובת ר"מ ז"ל שהשיב בחייו לחכמי לוני"ל ז"ל וכ"ש אם פסקנו שהם מן התורה שיש לברך עליה: